החינוך בעידן המהפכה הטכנולוגית עתירת הידע

הפיתוח הטכנולוגי ושאלת המחסור

האם הקידמה הטכנולוגית תביא מזור לחוליי העולם?

מידי עשור גדלה אוכלוסיית העולם כבמילירד ילדים .גידול מואץ בילודה באזורים מתפתחים לעומת קיפאון באזורים מפותחים, משפיעים בכוון של נדידת אוכלוסין , למדינות מפותחות שבהן 'קיימת הפרנסה'

ההתפתחויות הטכנולוגיות ותמורות המהפכה התעשייתית זכו בזמנם, לכיסוי זועם ע"י קרל מרכס, שחזה מהפכה של מעמד הפועלים ושינוי חברתי נרחב. לדידו ולדעת מעריצי תורתו, המערכות החברתיות כפופות למערכות הכלכליות. קרל מרכס וחסידיו ניבאו מהפכה של הפרולטריון נגד המעמדות השליטים. כיום אנחנו חוזים נסיגה מהאידיאולוגיה המרכסיסטית ברוסיה ובסין מעוזי המרכסיזם. לדעתו של קנדי )1993( במערכת הטכנולוגית 'עתירת הידע' תורתו של מרכס הופכת להיות לתורה מיושנת במובנה הצר. תפיסת התעשייה המתבססת על הטכנולוגיה החכמה אינה תפיסה ריכוזית.

הטכנולוגיה 'עתירת הידע' אינה יוצרת 'מעמד פועלים' אינה דורשת אנשים שעובדים כרובוטים, מבלי להפעיל שיקול דעת; כבסרטו של צ'פלין " זמנים מודרניים". מהאנשים נדרשת חשיבה עצמאית, עבודה חכמה, גמישות ושיתוף בתכנון, יצירתיות ולא אחידות פעולה. לכן למרות תופעת 'הגלובליזציה', לא נראה כסביר שתכנון מרכזי הנשלט ע"י עילית קטנה יפעל בחברה של המהפכה הטכנולוגית המתוחכמת. יחד עם זאת, גם כיום הטכנולוגיה כשלעצמה, איננה בבחינת תרופת פלא לחוליי העולם.

שמלא משה (1989) טוען, שלחצים בהם עומד האדם הם פועל יוצא מהצורך להיאבק במחסור. רבים מהלחצים נובעים מכך, שהאדם חייב היה להיאבק על פרנסתו. כיום התנאים הסביבתיים השתנו: גורמי התלות, שנגרמו ע"י התיישבות האדם ופיתוח החקלאות, כבר אינם כשהיו . כיום אנו חיים בחברת השפע ,    
אך חברת השפע, למרות זאת, לא שינתה את פניה ורבים מהלחצים נובעים מכך. האדם עדיין נתון ללחצים   רבים, למרות שאנשים רבים כיום זקוקים לעבודה, לא כדי לשרוד, אלא כדי שתעניק משמעות לחיים וכדי 
 לשמר את זהותם. לדעתו רבים מהלחצים נובעים מכך שהאדם חייב להיאבק על מעמדו ועמדתו במקום העבודה, להתחרות על 'הקריירה'.

מדענים סברו כבר לפני עשרים שנים ומעלה שהפיתוח הטכנולוגי המואץ יביא למילוי סל המשאבים החסר, לחיסולו של המחסור והשפעותיו הנלוות בעולם. המדענים האמינו שהפיתוח הטכנולוגי, יאיץ את מילוי המחסור במזון, במצרכי יסוד. האם כיום בניתוח פרספקטיבי ובראיה ועתידית, יש מקום 'לנבואה' זו? ניתן להביא ראיות לתופעות ממן אלה בהיסטוריה.

מלתוס האנגלי חזה ב- 1789, שריבוי האוכלוסייה ידלדל את האדמה ממשאביה ולאדם לא יהיה די מזון. נבואתו לא התקיימה. באותה עת המהפכה התעשייתית והמהפכה המדעית שקדמה לה פתרו את הבעיה. בעזרת הטכנולוגיה הפכו את ההגירה לאפשרית ואפשרו לכלכל חלק גדול של האנושות בשדות חדשים שבעולם החדש. הטכנולוגיה אף אפשרה לנצל את הקרקע של השדות החדשים ביעילות גדולה יותר. בעזרת הטכנולוגיה גם התאפשר להשיט מזון לעולם הישן. המעבר לעיר צמצם באנגליה, את מספר הילודים במשפחה וצמצם את ריבוי האוכלוסייה.

אך המהפכות יצרו בעיה משנית של מקורות תעסוקה לאנשים שהטכנולוגיה המתפתחת תפסה את מקומם. בתהליך כואב של הסתגלות הסבו אנשים את מקצועם למקצועות הנדרשים בתעשייה. נבואת החורבן של מלתוס התבדתה: הטכנולוגיה המתפתחת הביאה מזור, אך בתהליך ארוך, המזור יחסי, והמחסור לא מוגר. כיום אנו חוזים בתופעות דומות שנגרמו בעקבות המהפכה הטכנולוגית.

התפוצצות הידע תרמה משמעותית: לנסיקה ברמת החיים, תוחלת החיים התארכה אך התרומה דיפרנציאלית. אכן המחשב ובפיתוחו 'המעבד הזעיר', מעורב בכל תחומי החיים, והרבה יותר מאשר מכפיל את כשריו של האדם. אך האם אכן נמצאה תרופה לחוליי העולם? האם מוגר המחסור? נראה שהגשמת חזון זה בתפיסתו הליניארית עדיין רחוקה ביותר. נתונים נוספים לא הובאו בחשבון. שלושה רבעים מאוכלוסיית העולם, מתרכז בחלקי העולם הפחות מפותחים ופחות מתקדמים מבחינה טכנולוגית. במקומות שבהם קיימת תופעת התפוצצות אוכלוסין, אין תופעת התפוצצות הידע. דווקא במקומות שבהם נדרשת טכנולוגיה מתקדמת, כחקלאות ביו- טכנולוגית,למען מנוע רעב ומחסור, התעשייה מפגרת מאוד אחרי החלק המפותח של העולם.

קנדי (1993) "מן המבנים הפנימיים הקיימים במדינה מסוימת עשוי להשתמע שהשפעתה של טכנולוגיה חדשה עליה תהיה חמורה יותר - או מועילה יותר - מאשר על מדינה בעלת מבנים אחרים; חקלאות ביו-טכנולוגית, אם נציג דוגמא מתבקשת מאליה, עשויה להביא תועלת למדינה עתירת טכנולוגיה ומייבאת מזון כמו יפן, אבל נשקפת ממנה סכנה הרסנית למדינות מתפתחות כמו גאנה וקוסטא ריקה, התלויות בייצוא מוצרים חקלאיים. בעולם הלוא מפותח, ככל שהאוכלוסייה גדלה, ממשיכים לייצר דברים בקונפקציה, בסרט נע. ועוד מעבירים מפעלים למקומות הללו, שבהם ניתן לשלם משכורות נמוכות. ורוב המלאכות הן המלאכות הקטנות שאינן דורשות מעבר לכישורים בינוניים.

תופעה גידול האוכלוסייה בחלק הנחשל של העולם, מביאה בעקבותיה הגירה למקומות המפותחים יותר לשם מציאת תעסוקה. בעקבות המהגרים הרבים, בלוס-אנג'לס לדוגמא; שפות נוספות כגון ספרדית הפכו לשפות רשמיות. ואילו באזורים המתפתחים חסרה הפרנסה. כרגע המהגרים, בחלקם הגדול, ממלאים את התפקידים הדורשים השכלה נמוכה יותר, הם "חוטבי העצים ושואבי המים". כבמהפכה התעשייתית, הטכנולוגיה המתקדמת הביאה לצמצום תפקידים אלה. כיום הרובוטיקה תופסת את מקומם ועולה שאלת עתידם של האנשים שאיבדו תעסוקה. תידרש תקופת מעבר של הסבת עובדים, שיאבדו את מקום עבודתם לעבודה נדרשת לדוגמא בשירותים. מערכת החינוך נדרשת להכין את בוגריה לעולם התעסוקה של העידן הפוסט מודרני. המהגרים אינם מתקבלים בזרועות פתוחות, ההגירה יוצרת בעיות ותופעות חברתיות חדשות. להגירה יש השפעה תרבותית וחברתית על ארצות הקולטות אותם.

השאלה היכן בדיוק ממוקם עם כלשהו על מפת העולם, ועד כמה הוא מחונן במשאבים אנושיים וטכנולוגיים, משפיעה רבות על סיכוייו בהתמודדות עם התמורות העולמיות הממשמשות ובאות...

תופעת לוואי לבעיית המחסור היא השחתת יערות הגשם ותופעות סביבתיות נוספות שהשפעתם שלילית על העולם כולו. רמות הפחמן הדו- חמצני עולות בהתמדה ואילו יערות הולכים ונהרסים. אפקט החממה מגביר את הנזק לסביבה.

יש הרואים התופעות הדמוגרפיות, והגלובליות, , וחוזים את סוף מדינת הלאום. הטענה היא, שההגירה מאיימת על התרבות המקומית ועל ההגדרות הלאומיות הישנות. להערכתם, ניצנים להחלשת מושג האזרחות הלאומית, בשינויים פוליטיים מקומיים ופנים מדיניים, לדוגמא: מיתון קוטביות ימין ושמאל. בשינויים פוליטיים גלובליים )מעבר של מרכזי כוח(, מסימניה הראשונים של אזרחות בינלאומית 10: הפלורליזם הרב-לאומי המתפתח והאיחוד הכלכלי האירופאי.

שרונה שולב