החינוך בעידן המהפכה הטכנולוגית עתירת הידע

השמים אינם הגבול

מה צופן העתיד בחובו?

כאמור, קליטתו של המחשב תרמה להתפתחויות פורצות דרך בתעשייה ובמדע. עם המחשב נולדה היכולת והמניע לאגור, לנתח ולפתח ידע רב. מאחר שידע מביא ביישומו לתמורות רבות ולפיתוח ידע חדש בהיזון חוזר ובשינוי צורה ותכולה, הרי שהמחשב סלל את הדרך בפני נחשול של רעיונות חדשים במגוון ענפים> שבהן עוסק האדם כחלק פעיל ממערכות רחבות יותר. בד בבד עם התרחבות כישורי המחשב, וכפועל יוצא להתרחבות כישוריו, חלו שינויים והתפתחויות רבות מעוף בתחומי המדע, הרוח והחברה.

כישורי המחשב השונים היוו זרז להעזה בתפיסות מחקריות חדשות ותחומי המחקר הופרו בהשערות מחקר וממצאים בתפיסות חדישות ונועזות, ששינו את פני העולם, עד לכיבוש רב ממדי של החלל למטרותיו השונות , ועדיין לא מוצתה תרומתו של המחשב עד תום. מחזור ההמצאה הניזון מעצמו ממשיך בתאוצתו. תאוצת הפיתוח מתורגמת, בהיזון חוזר לתאוצה חדשה. ו....השמים אינם הגבול.

אנו בעיצומו של השלב השני של המהפכה הטכנולוגית; המחשב מוזער לגודל של מילימטרים ספורים. תפקודיו רבים יותר, חכמים יותר ואמינים יותר. ובעתיד הקרוב, ה"מעבד הזעיר," שמידותיו הזעירות ותחכומו הרב מאפשר לחברו לכול מכונה תעשייתית, יאפשר יותר ויותר להחליף את האדם במאמץ גופני,  להעמיק את אפשרויות המאמץ הרוחני ולהרחיב את תחומיו

המחשב שמבצע את עבודת האדם, וביתר מהירות, יוצר זמן פנוי. שילוב של פנאי, כסף פנוי, ותודעת צרכנות 'הביאה לעולם את 'כלכלת השירותים. כלכלת השירותים פרושה: מסחר, מנהל, תקשורת, מחקר, חינוך ועוד. תחומים אלו ילכו וישתלטו על חיינו יותר ויותר יחד עם הזמן הפנוי המתרחב והכלכלה המשתנה. שינויים טכנולוגים, והשפעתם הכלכלית הגורפת משפיעים לא רק על טעמו של הצרכן אלא גוררים גם שינויים בתפיסות אידיאולוגיות, בתפיסות חברתיות ותרבותיות, משום שעולם הציויליזציה מורכב כפאזל שכל שינוי בחלק ממנו משפיע על כול המבנה.;

מגמות דמוגרפיות וסביבתיות, תקשורת אינטראקטיבית בינלאומית גואה, ומרחקים מתקצרים, יעצבו עולם כלכלי המשתנה עם הידע המתעצם. בעולם המפותח, מתפתחים מפעלים בין לאומיים. השינויים הכלכליים הנלווים להתפתחות הטכנולוגיות מלווים גם שינויים במבנים ארגוניים וחברתיים. מתפתחות חברות גלובליות; פלורליסטיות רב-לאומיות. העתידן האמריקני וכמוהו העתידן הישראלי עידן אשר חוזים, שבצדם של תאגידים ענקיים, האדם יעבוד יותר מהבית. אם במפעל הקטן, האישי יותר, או במסגרת התאגיד הגדול. כי הידע נפוץ וזמין והתקשורת מפותחת ויכולים להשתמש באמצעי הייצור שהוא המידע הגדל והולך. כאן צופים, שלא תהיה הפרדה בין עבודה פנאי וחברים. המושג פנאי יאבד את משמעותו כי לא תהיה הפרדה בינו לבין העבודה. יעבדו בבית, יבלו בבית, יאכלו בבית ואפילו יתרפאו בבית. בבית "החכם", בית שכול מרכיביו ישלטו ע"י מחשב. יהיה כול המכשור הנהפך לקהילות לומדות מתגוררות עובדות, כמו בחברה החקלאית".

התחבורה מתפתחת; כבר כיום יש ניצנים למכוניות האינטלגנטיות העתידיות; מכוניות קלות העשויות במיטב טכנולוגיות חומרים והינע העשויות מחומר פלסטי, וצורכות דלק חילופי, מכוניות המונעות אוטומטית ע"י מרכז בקרה.

בשדה הרפואה, החידושים יאפשרו, בעזרת חיישנים שאנשים יישאו על עצמם, ביקורת בריאות מתמדת וריפוי מחלות. דוד פסיג, עתידן מיכלסון א' ינואר 2000- " מה שהיה הוא בכלל לא מה שיהיה ואת ההתחלה כבר אפשר לראות. העתיד נמצא כבר כאן...קיים פיתוח המאפשר להציג הולוגרמה של רגל פצועה בצרפת לדוגמא, ורופא המעיין במסך בארה"ב, מסוגל לתת הערכות ולהציע דרכי פעולה. בהמשך הוא גם יוכל לבצע ניתוחים בזמן אמת בעוד הפצוע שוכב הרחק בצרפת... יהיה גם חיישן שיטייל בגוף האדם ויתקן ליקויים בורידים ובעורקיםללא ניתוח ואישפוז." ובמישור המשפחתי; בניגוד לרבים הצופים, שבירת המסגרת המשפחתית גרעינית, הוא חוזה דבקות במשפחה הגרעינית " יותר ויותר אנשים יקדימו להקים משפחות וימצאו בהן אושר רב.

ד"ר עידן אשר12 דצמבר 1999 מאמין בעתיד עטוף טכנולוגיה דיגיטלית ואינטרנט. "בדור הבא יהיו מחשבים ביולוגיים, תרופות גנטיות, השתלות גנטיות, רובוטים חצי אורגניים13, חומרים דיגיטליים (ננוטכנולוגיים14) ותחבורה דיגיטלית. הטכנולוגיה הדיגיטלית והאינטרנט, יחדרו לכול מקום". כך רואה את הנולד העתידן, ד"ר עידן אשר דצמבר 15 1999. פרופ' ליימן וולציג (שם בכנס, 29.12.99 "מחשבים בחינוך") אמצעי התקשורת יתפתחו בכיוון של : מזעור, אלחוטיות, רישות, מידיות, דיגיטליות, ידידותיות". מזעור (ננוטכנולוגיה) - שבב בגודל נמלה, במאית שערת אדם מכאן מתאפשרת, אלחוטיות - משתחררים מהכבלים והקווים ומתאפשרת מידיות; נגישות בזמן אמת. לכן לאדם ניידות מקסימלית מבלי להיות קשור למשרד נייח האדם נושא עמו את משרדו. דיגיטליות- דרך גלי הקול; עולם וירטואלי שיוצר טשטוש בין המוחשי והלא מוחשי. ידידותיות - קלות בתפעול ובשימוש ונגישות לכול אחד. פרופ' ליימן וולציג הטביע את המושג: תקשורת 'המונישית'; שמגיעה לנישות שונות: המוניות, אינטראקטיביות; רב-חושיות. האדם לא רק פסיבי-צורך תקשורת, אלא גם מפיק ומייצר אותה; דרך האינטרנט, תקשורת בין אנשים רבים.

לעניות דעתי, עתידנות הדבקה בראיה לוגית המבוססת על המשכית, עם אחיזה מזערית בעבר ובקיים, נראה שמתעלמת מאופי האדם. תפיסתו של א. עידן האומרת, שהאינטרנט ישתלט על כול תחומי החיים והאנשים ישבו רק ליד המחשב, ישתמשו בחנות וירטואלית, ולא יצטרכו לדוגמא, יותר את החנות הפיסית או המוזיאון, היא אוטופיה בלתי רלוונטית. אוטופיה בלתי רלוונטית, משום שהיא מבטלת את העבר המודרני, ואת אופי האדם, כבסיס לעתיד הדיגיטלי. בני האנוש הם חיה חברתית. אנשים כאלו, שישבו רק ליד האינטרנט, יזדקקו הרבה מאוד לעזרת הרפואה, פיסית ונפשית.

לתפיסתי, האנשים ישתמשו בחידושי הטכנולוגיה, אך לא ינטשו את כול הידוע, הקיים והבטוח. העובדה היא שהתקשורת רק השתבחה ע"י ידע האדם ממהפכה למהפכה. אנשים זקוקים לרעיהם. אנשים ימשיכו להתרועע, ולא יעבדו ספונים רק בביתם. התפיסה המוחקת כליל את המילה המודפסת בעתיד הקרוב, את מיומנות הכתיבה או את המורים אינה מקובלת עלי. כיום, יש עיתון באינטרנט אך עדיין קוראים עיתונים מודפסים על נייר. קוראים ספרי שירה ופרוזה. מזה שנים טענו, שבמקום "פרופסורים יהיו לנו פרוססורים" ולא היא. בבתי הספר מזדקקים ויזדקקו למורים, למגע ולקשר האנושי. פירושו של דבר, שיש לנסות ולראות את הנולד, בתפיסה שאיננה מתעלמת ממכלול של נתונים סוציו-פסיכולוגים.

שמלא משה; (1989) קיצוני בראייתו את מראת החברה העתידית הוא צופה שינויים חברתיים משמעותיים, "תודעה חדשה" לאדם. להערכתו; אומנם יש צורך בתפיסה שנבנית על יכולתו של האדם לעמוד בשינויים כי את התנאים החברתיים ניתן לשנות אך לא את טבעו של האדם. אך החברה היא שצריכה לשנות את פניה, משום שמרבית המגבלות האנושיות שרגילים לשייכם לטבעו של האדם ברובן הן תוצר הלחצים החברתיים הפועלים עליו. הוא קובל על כך, שמתחילת ההתיישבות האדם לא שינה מתפיסתו את החיים, ולא שינה מדרכו, לא שינה ת ה"תודעה הסתגלנית", הצייתנית, הגבריות היתרה, העליונות הגברית, שאימץ לעצמו מאז תקופת המהפכהה חקלאית. האדם הסתגלן האדם שבתבנית זאת התקיים עד ימינו מפתח רק מנגנוני הסתגלות שוליים למציאות משתנה.

האדם מסתגל באיטיות. כושר ההסתגלות של תרבויות, ליצור קשרים מוגבל ואיטי. ולעתים מלווה בהתנגדות   
ובאי יכולת להתגמשות.   

ההשלכות על הלמידה - ד"ר עידן אשר בהרצאה שנשא בכנס" מחשבים בחינוך" 29.12.99 מאמין שלא נזדקק לספרים בעתיד, "מורה עם אינטרנט שווה 100 ילדים עם ספר". פרופ' ליימן וולציג מאמין שתוך כ - 30-40 שנים מיומנויות הכתיבה ייעלמו. גם כיום איתור וקבלת מידע אינם בעיתים ואמצעי התקשורת יהיו כה קלים להפעלה בעתיד ואפשר יהיה להתמקד בהקניית כלים קוגנטיביים ולא במיומנויות טכניות.

בצידה של תרומת הטכנולוגיה החכמה, סכנות שיש להתמודד עמן. אחדים מכוחות השינוי החדשים הפועלים כיום בעולמנו עלולים לחולל סכסוכים ואי יציבות בעתיד. הטכנולוגיה המתקדמת לא תפתור, לפחות בזמן הקרוב, את שאלת המחסור. בעוד עשר שנים יהיו שמונה מילירד בני אדם בעולם. בכנס שנערך ב- 1999 התריע אירגון האו"ם לחקלאות שאין די עתודות קרקע כדי לגדל אוכל לכולם. כבר כיום להרבה תינוקות אין, בעולם השלישי די מזון לאכול. הסיכוי היחידי טמון בחידושי הביוטכנולוגיה, במציאת דרכים לשפר את איכות המזון ואת עמידותו בתנאי גידול קשים ואלטרנטיביים ועמידותו בפני מזיקים. המחקרים האחרונים בתחומי ההנדסה הגנטית מעידים על הפוטנציאל העצום שטמון בה בתחום המזון.

שרונה שולב