בית ספר קהילתי

א. מבנה ארגוני

מבנה ארגוני של בית ספר צריך להיות כלי ליישום ה"אני מאמין" שלו. לביה"ס הקהילתי מבנה ארגוני הכולל מסגרות המאפשרות שותפות בתהליך קבלת החלטות המשפיעות על מדיניות ביה"ס ותוכניותיו.

במבנה הארגוני של ביה"ס יש לצפות לעקרונות הבאים :

קיומן של מסגרות פורמליות המאפשרות ומחייבות מפגש של שותפים.

מסגרות אלה צריכות להיות ידועות מראש ומפורסמות, ושיהיו חוקים ונהלים המאפשרים תפקוד יעיל ונכון שלהם.

;במסגרות אלה צריך להתרחש תהליך של קבלת החלטות המשפיע על מדיניות ותוכניות ביה"ס. יופעלו המסגרות הבאות :

מסגרות תוך בית ספריות המאפשרות שיתוף מורים ותלמידים בתהליך קבלת החלטות.

מסגרות קהילתיות ברמת כיתה, בי"ס וקהילה, המאפשרים לכלל השותפים לקחת חלק בתהליך קבלת החלטות.

להלן מספר דוגמאות למסגרות בביה"ס הקהילתי :

א. צוות מוביל -הנהגה מורחבת של ביה"ס
ב. מועצת תלמידים
ג. הנהגה בית ספרית -ועד הורים מוסדי + נציגות ביה"ס.
ד. ועדות -מורים, תלמידים, הורים, תושבים, נציגי הקהילה.
ה. ועד מנהל מועצת ציבורית מצומצמת.
ו. מוסדות וארגונים בקהילה.

ב. תהליכים ודפוסי עבודה

התהליכים ודפוסי העבודה המופעלים בביה"ס הקהילתי מהווים את הנתיב המבטיח כי תכני ביה"ס, שהם התוצרים, יהיו בהלימה עם ה"אני מאמין" שלו.

תהליכים דפוסי עבודה
תהליך שינוי אתור מחירים ורווחים בהתמודדות עם התנגדויות הבחנה בין שלבי יישום.
הכירות עם מושגים וערכים.
חידוש המקדם תהליכים קהילתיים בביה"ס.
תהליכי שיתוף משא ומתן, ערוצי תקשורת, ניהול קונפליקטים, גבולות תרומה.
תהליך איתור צרכים מיפוי קהילה -כמענה לצורכי הקהילה.
זיהוי והגדרת סביבת המשימה : אוכלוסיית היעד.
ארגונים מתחרים משלימים.
תהליך תכנון מדיניות, יעדים, תוכניות, חלוקת תפקידים, תיקצוב.
תהליך הערכה קביעת קריטריונים להצלחה, קביעת קו תקן.
תהליך תיעוד הסקת מסקנות, פרוטוקולים, סכום, פרסום.

ג. תכנים

"להיות אדם מחונך, פירושו -פיתוח הכשרים הטמונים בכל אחד ופיתוח תחומי העניין שלו, וזאת בנוסף, לטיפוח השוני ההופך כל אחד מאתנו ליחיד ומיוחד. פירוש נוסף לביטוי "אדם מחונך" הוא לסייע לתלמיד באופן קבוע, להיות בעל עוצמה, באמצעות רכישת מיומנויות בשפה, ידע כללי, בטחון חברתי ופיתוח מודעות מוסרית, כל זאת על מנת להביאו להצלחה כלכלית ואזרחית.

אולם, עם זאת, להיות מחונך פירושו גם לגלות את ההקשרים המחברים בין דברים שונים. המחנכים חייבים לסייע בידי התלמידים לגלות את הקשרים הנוצרים בין דיסציפלינות )תחומים( שונות וללמדם כי "חינוך הוא למעשה פעולה קהילתית משותפת, פעולה המאפשרת לא רק את קיומו של עקרון האינדווידואליזם, אלא גם את קיומה של הקהילה עצמה".

חינוך כפעולה קהילתית משותפת הוא הבסיס לפיתוח ת"ל קהילתיות בבתי הספר. קיומן של ת"ל קהילתיות מאפשרות את פיתוח החינוך הקהילתי כחלק מהותי מהוויית ביה"ס ולא כערך תוספתי. לכן, על המנהל, המורים, התלמידים וההוריםבביה"ס הקהילתי לחבור יחד לפיתוח ת"ל העונות על צורכיהם ומקושרות לתכנים, בעיות, התלבטויות והתרחשויות המאפיינות את קהילתם.

התוכנית יכולה להתקיים ברמה הכיתתית, השכבתית או הבית ספרית. התכנים יכולים להינתן מתחום השילוב של החינוך הפורמלי עם החינוך הבלתי פורמלי.

ד. משאבים

ביה"ס אינו מקור הידע הבלעדי, ולכן יש לשתף מקורות נוספים של הקהילה ע"מ להעשיר ולשבח את תחומי הלימוד של הילד גם מבחינת הנושאים, השיטות והטכנולוגיה.

ניצול הדדי של משאבי ביה"ס ומשאבי ההורים תביא בהכרח להעלאת רמת החינוך, העלאת בטחונו האישי של התלמיד, וע"י כך לשיפור ולהתפתחות קוגניטיבית ורגשית תקינה.

תרומת ההורים, כתוצאה מהשכלתם והאמצעים העומדים לרשותם, כגון : זמן פנוי, כספים, ציוד וכו', תביא להעלאת המוטיבציה הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים. הורים רבים מראים רצון לתרום מידיעותיהם המקצועיות  ומניסיונם למערכת החינוך.

יוספה משולם ואורלי שפיצר בית ספר קהילתי
האוניברסיטה העברית