בית ספר קהילתי

ההיסטוריה של שיתוף הורים בישראל

ביה"ס וההורים עברו שינויים קיצוניים ביחסים ביניהם החל מתחילת המאה העשרים עם הקמת היישוב בארץ. בשנים שלפני קום המדינה היה הקשר אידיאולוגי דו-סטרי בין שני הצדדים. בשנים אלו היו ההורים מחולקים לזרמים, וכך היו גם בתי הספר: הזרם הכללי, זרם העובדים וזרם המזרחי. ההורים תמכו בגלוי במערכת החינוכית במטרה לשמר את תפיסת עולמם.

עם הקמת המדינה וקבלת חוק לימוד חובה חינם, בוטלו הזרמים ונקבע, שהחינוך יהיה חינוך ממלכתי : "חינוך הניתן מהמדינה עפ"י תוכניות לימודים ללא זיקה לגוף מפלגתי, עדתי או ארגון אחר מחוץ לממשלה ובפיקוחו של השר או של מי שהוסמך על ידו" . בקשר בין ביה"ס וההורים חלה חסימה בולטת ומכוונת, דלת ביה"ס נחסמה בפני הקהילה.

החלטה זו נבעה מהגישה החדשה של מערכת החינוך, שהאמינה, שרק נתק מוחלט בין ביה"ס וההורים יביא ליותר שוויון בחינוך ולשיפור ההישגים הלימודיים של כל התלמידים, במיוחד של בני עדות המזרח, שנתפסו כבעלי תרבות נמוכה.

בעקבות מחקרים שונים בנושא (פייטלסון תשכ"ט), לאחר תקופה בת מספר שנים בו היה ניכור בין הצדדים, הבינו רשויות החינוך שמצב זה גורם עוול להורים ולקהילה, ודווקא שיתוף פעולה הדדי יכול לתרום ולהפרות את שני הצדדים. התפיסה החדש התבססה, בין השאר על הוגי דעות הרואים במערכות החינוך אחד מהיסודות החשובים של המשטר הדמוקרטי. גישה זו נובעת משתי סיבות, עפ"י גבתון וזילברשטיין

א. שיתוף האזרח בכל מעשה הוא הדבר הבסיסי. ב. החינוך הוא האמצעי לשימור החברה, ערכיה, והנחלתם לדור הצעיר.

לפי דיואי (1960), במדינה דמוקרטית יש מקום לשיתוף רחב של צורכי מערכת החינוך )הורים, מורים, תלמידים( בקביעת אופייה ויעדיה. רשויות החינוך ונציגי ההורים החלו לנסח כללים ראשונים לקשר טוב בין ביה"ס וההורים. בהצעות ההחלטה של חברי ועידת ארגון ההורים בשנת 1978 נכתב : "הפיכת ההורים לשותפים פעילים בעשייה החינוכית תפרוץ את מעגל האדישות, הניכור והניתוק שבין מוסדות החינוך לבין החברה, תשתית את היחסים בין ההורים והמורים על אמון וכבוד הדדי ותשפר את טיב החינוך הניתן לילדים".

בראשית שנות השבעים החלה להתבלט נטייה ברורה מצד הורים רבים להשתתף בחינוך ילדיהם ולפקח עליו בקפדנות (באשי 1985). במקביל, מכירים אנשי החינוך, פסיכולוגים וסוציולוגים כי אין להפריד את ההורים מבעיות החינוך (שורצולד 1979). מעורבות ההורים בבתי הספר התגלתה עד מהרה כבעייתית. בעייתיות זו נבעה מתוך מערכות היחסים בתוך בית הספר בין המנהל למורים, בין המנהל וההורים ובין המורים והתלמידים. (גבתון וזילברשטיין 1989).

לאבחון הגורמים המשפיעים על מעורבות ההורים בביה"ס נודעת, אם כך, חשיבות רבה, שכן, היא עשויה לפתור את הבעיות ולייעל את הקשר.

יוספה משולם ואורלי שפיצר בית ספר קהילתי
האוניברסיטה העברית