יסודות ההבעה הכתובה -כתיבה וכתיב
עמוד הבית
אודות האתר
המחברת
מפת האתר
כתבו לי










מבוא
כישורי הלמידה
הכתיבה
הכתיב
הוראת הכתיבה
אבחון
טיפול
מהלך הטיפול
סיכום
המחקר
מונחון
מילון אנגלי
ביבליוגרפיה עברית
ביבליוגרפיה אנגלית









השיטה הטיפולית המוצגת כאן היא השיטה הקינסתטית המבוססת על העקרון של העברת הכתיבה והכתיב לפעילות תנועתית. הפקדת הכתיבה והכתיב - קליטה, ביצוע ושימור בזיכרון - לערוץ הקיסתטי מלווה בביטול מגמתי של השתתפות הערוץ החזותי והשמיעתי במיומנויות אלה.

השיטה מתאימה לרכישת הכתיבה והכתיב עבור כל הילדים ובמיוחד עבור הלוקים בדיסאורתוגרפיה וב-דיסגרפיה שהשיטות הקונבנציונליות שנלמדות בכיתה לא הולמות את כישוריהם.

אנו בונים על "תבונת הידיים" מאות התנהגויות יומיומיות שאינן זקוקות לחוכמת העין והאוזן. אין דבר טבעי יותר מאשר להעביר לאחריותה הבלעדית גם את פעולות הכתיבה והכתיב.

המערך הטיפולי מחולק, באורח מלאכותי, לארבעה נושאים מרכזיים: עיצוב האותיות, מהירות הכתיבה, הכוח המושקע בכתיבה והכתיב התנועתי.

הפרדה זו לתחומי העבודה השונים באה במטרה לארגן בצורה שיטתית וברורה את המטלות הטיפוליות. למעשה הרכיבים התנועתיים של הכתיבה משתלבים, משפיעים ומושפעים זה מזה והם מקרינים גם על ההיבטים האורתוגרפיים של הכתיבה.

העבודה בשדה טומנת הפתעות - הילדים לא קראו את ספרי התיאוריות - ולא תמיד מתנהלת לפי השלבים שנקבעו בספרים. שיפור עיצוב תנועת האותיות יכול לגרום להגברת מהירות הכתיבה ולוויסות המתח השרירי. היו גם ילדים שלאחר תיקון מנח הכתיבה שלהם - ללא כל המשך טיפולי - שיפרו בצורה ניכרת את כתיבתם.

השיטה הקינסתטית הוצגה ברמה התיאורטית בפרק קודם. בפרק זה נביא את יישומה המעשי באחת מהכיתות בהן היא בוצעה. נלווה את השיקולים ואת מהלכי הטיפול צעד אחר צעד משלב איתור הילדים המתקשים ועד השלמת הסדרה הטיפולית.

בית-ספר רגיל, כיתה רגילה. בחרנו להציג את העבודה עם תלמידי כיתה ג'. כתיבת ילדי כיתות א' ו-ב' עדיין בראשיתה ואנשי החינוך וההוראה, שנרתעים מהתיוג המוקדם, מעדיפים לתת למתקשים הצעירים "להנות מהספק". בכיתה ג' הילד מוכיח , בצורה המשכנעת גם את הספקנים, כי כתיבתו אכן לקויה. בשלב לימודי זה דגמי התנועה העילגים טרם הופנמו אפשר לשקמם בקלות רבה והילד נמצא רק בראשית מסע הכישלונות וטרם איבד את תיאבונו לאוריינות וללמידה.

מומלץ לערוך את סריקת כישורי הכתיבה של התלמידים כבר בכיתה ב' ולחזור עליה, מדי שנה בשנה, לפחות עד כיתה ז'. הבדיקה החוזרת תעקוב אחר התקדמות הילדים שעברו טיפול לשיקום כתיבתם ותאתר את הילדים שקשייהם מתגלים רק בשלבים המאוחרים - לקראת האוטומטיזציה - של הכתיבה.



הצעד הטיפולי הראשון הוא איתור התלמידים המתקשים בכתיבה. האיתור כולל שלושה רכיבי כתיבה תנועתיים: קריאות הכתב, מהירות הכתיבה והשקעת כוח - כלומר לחץ העיפרון - בכתיבה ושני רכיבים חושיים: שגיאות כתיב מהעתקה ומהכתבה.

יש לדאוג לכך שכל התלמידים ישתמשו בעפרונות ובמחברות מאותו סוג.

המורה מודיעה לתלמידים - בלי להשרות אווירה תחרותית או תחושת לחץ של מבחן - שהשיעור מוקדש לבדיקת הכתיבה והכתיב שלהם.



הערכת רמת קריאות הכתב צריכה להיעשות כמובן על טקסט אישי של כל ילד. אם הקורא ידע מראש את תוכן הכתוב, הוא יפענח מזיכרון ולא על סמך הייצוג הגרפי שהילד הגיש.

הילדים מתבקשים לכתוב חיבור קצר על נושא חופשי לפי בחירתם. בדיקת קריאות הכתב נעשית באמצעות מדידת הזמן הדרוש לקריאת עשרים מילים מחיבורו של הילד.

הבודק אוסף את המחברות, סופר בכל חיבור את עשרים המילים הראשונות ומודד בשעון עצר את הזמן שנדרש לו לפענוח הכתוב.

אם ילדי הכיתה דלי הבעה או אינם מתורגלים בכתיבת חיבורים, אפשר לבסס את המדידה על משך זמן קריאה של חמש-עשרה או של עשר מילים. אם רוב ילדי הכיתה עומדים במכסת עשרים המילים ורק בודדים כותבים חיבורים קצרים יותר, אפשר להתאים את זמן הקריאה של עבודתם; לשאר הילדים. בחיבורים שמכילים רק עשר מילים יש להכפיל את הזמן הנדרש לקריאת מילים אלה. ככל שמכסת המילים גבוהה יותר כך עולה מידת הדיוק של בדיקת רמת הקריאות. אם ילדי הכיתה מיומנים בכתיבת חיבורים והרוב מגיע לשלושים מילים, עדיף להעמיד את אומדן זמן הפענוח על מכסה זו.

הערכת קריאות הכתב לא זקוקה לאומדן דקדקני ומדויק של מעבדה. ליתר ביטחון, היות שכישורי הפענוח של הקוראים אינם זהים, ניתן להעביר את בדיקת הקריאות לידי - לעיני - שופט או שניים נוספים. מחנכת הכיתה מיומנת מאוד בפענוח שרבוטי תלמידיה, לכן רצוי שהערכת הקריאות תיערך על-ידי בודק אחר, אובייקטיבי יותר.

רמת קריאות הכתב מסווגת בקבוצות לפי הזמן שנדרש לפענוח

1- כתב בעל רמת קריאות גבוהה משך זמן פענוח ......
2- כתב בעל רמת קריאות טובה משך זמן פענוח ......
3- כתב בעל רמת קריאות בינונית משך זמן פענוח ....
4- כתב בעל רמת קריאות נמוכה משך זמן פענוח .....
5- כתב בלתי קריא משך זמן פענוח ....



מהירות הכתיבה נמדדת על יסוד העתקת פרק ממקראות הכיתה.

המורה בוחרת ממקראות הכיתה פרק שהזמן הממוצע המשוער להעתקתו הוא כשש דקות.

פרק זמן קצר מזה לא יאתר את הכותבים האטיים ופרק זמן ארוך יותר יגרום לעייפות, להתמרמרות ולשיעמום הילדים. מוטב שכל בודק יבחר כראות עיניו את הקטע להעתקה. אילו הצענו כאן פרק להעתקה או להכתבה, הורים ומורים מסורים היו מכשירים את הילדים במטלה והבדיקה הייתה מאבדת את אמינותה. היות ש"הנורמה" נקבעת על בסיס הישגי תלמידי הכיתה, אין כל דרישה שהקטעים יהיו זהים בכל הכיתות.

ספר המקראות מונח מול הילד, על השולחן. אין לאסור על מחיקות היות שהן אחת מהעדויות לקשיי הכתיבה של הילד. את ההעתקה לבצע בעמוד שמאלי של המחברת כך שמאמץ הכתיבה ייחרט בעמודים הנוספים שנמצאים תחתיו. אם הבדיקה חלה על כתיבה באנגלית, יש להפוך את הכיוון ולבצע את ההעתקה בעמוד ימני של המחברת. רוב הילדים גומרים את ההעתקה במרווחי זמן קצרים וקשה לרשום את מועד הסיום של כל ילד וילד. כדי לפתור בעיה זו יש לנקוט בשיטת רישום כללית. כאשר הילד הראשון מסיים את ההעתקה הבודק מתחיל למנות על הלוח - כל עשר שניות - את מועד תום ההעתקה.

בתום ההעתקה של התלמיד הראשון רושמים על הלוח את הספרה 1, לאחר עשר שניות מוחקים ורושמים 2 לאחר עשר שניות נוספות 3 וכך הלאה עד מועד סיום העבודה של אחרון המעתיקים.

המורה מבקשת מהילדים להעתיק את הקטע מהספר ועם תום ההעתקה לרשום במחברת את הספרה הכתובה על הלוח.

זמן ההעתקה של כל ילד יהיה אם כן הספרה המופיעה במחברתו כפול 10 שניות + זמנו של ראשון המסיימים.

בדיקה זו צריכה להיות האחרונה כדי שהכותבים המהירים יוכלו לצאת מהכיתה ולא יפריעו למעתיקים האטיים להשלים את המטלה. אין לייגע יתר על המידה את המעתיקים האטיים ומומלץ להפסיק את הפעילות - לאחר עשרים דקות, חצי שעה - גם אם טרם סיימו את המטלה.

בשעת ההעתקה סוקרת המורה את מנחי הכתיבה ואחיזת העיפרון של התלמידים ורושמת בפניה התנהגויות תנועתיות חריגות.

אין לטרוח בשעת הבדיקה בתיקון לפיתת העיפרון או מנח הכתיבה של התלמידים משום שאלה הם סימפטומים של קשיים ויש להם תרומה חשובה להבנת הגורמים הסיבתיים להפרעות במיומנויות הכתיבה.

אם ההעתקה של תלמיד הופרעה בשל סיבות שאינן קשורות בכישורי הכתיבה שלו - לא הבין את ההוראות, הסתכסך עם השכן, הכריז על "שביתת ברוגז", שבר את חוד העיפרון ובילה את זמן ההעתקה בחידודו וכד', יש לחזור ולהטיל עליו את המשימה בתנאי סביבה משופרים.

לאחר איסוף המחברות יש לסווג את מהירות ההעתקה במספר קבוצות.

1- משך זמן העתקה עד 4 דקות
2- משך זמן העתקה בין 4 ל-6 דקות
3- משך זמן העתקה בין 6 ל-8 דקות
4- משך זמן העתקה בין 8 ל-10 דקות
5- משך זמן העתקה מעל 10 דקות

ציונו של הילד ב"מהירות העתקה" הוא כמספר הקבוצה שעבודתו כלולה בה

התמונה הכללית המתקבלת היא של מעתיקים מהירים, בינוניים, אטיים ו"האחרים". ילדים שעבודתם נמצאת תחת כיפת "ההתפלגות הנורמלית" של מהירות ההעתקה אינם זקוקים לעזרה מיוחדת.

ההתערבות הטיפולית פונה אל "המשתרכים רחוק מאחור" שפתחו פער משמעותי בינם לבין רוב ילדי הכיתה. ברוב כיתות ג' שבדקנו יש בין ארבעה לשישה ילדים כאלה.



מידת הלחץ נמדדת בספירת מספר העמודים בהם נחרטת תנועת הכתיבה. לצורך בדיקה זו ניתן להשתמש בקטע ההעתקה. בתנועת מישוש קלה ניתן לבדוק בכמה עמודים העמיקה "חריטת" האותיות של הילד. כתיבת רוב הילדים מורגשת רק בעמוד או שניים נוספים אך ישנם כאלה (שניים עד שלושה ילדים בכיתה רגילה) שתנועת הכתיבה שלהם חודרת עד 4-5 עמודים.

1- לחץ קל 1-0 עמודים
2- לחץ בינוני 2-3 עמודים
3 - חריטת אותיות 4 ויותר עמודים

כדי שבדיקה זו תהיה מדויקת, חשוב שכל הילדים ישתמשו באותו סוג של כלי כתיבה ומחברת בשעת האיתור.

ציונו של הילד ב"לחץ הכתיבה" הוא כמספר העמודים בהם נחרטה כתיבתו.






ד"ר אילנה מודלינגר
יסודות ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב
בית הספר לחינוך
© הבאביתפרקקודם