יסודות ההבעה הכתובה -כתיבה וכתיב
עמוד הבית
אודות האתר
המחברת
מפת האתר
כתבו לי




מפגשים טיפוליים





מבוא
כישורי הלמידה
הכתיבה
הכתיב
הוראת הכתיבה
אבחון
טיפול
מהלך הטיפול
סיכום
המחקר
מונחון
מילון אנגלי
ביבליוגרפיה עברית
ביבליוגרפיה אנגלית









פגישה מס'
1

קביעת מטרות-העל של הטיפול

במפגש הטיפולי הראשון סוקרים עם כל ילד את קשיי הכתיבה שהתגלו אצלו במסגרת האיתור הכיתתי הילדים יודעים שיש להם "כתב מכוער" אך הצגת הבעיה מהזווית של משך הזמן שלקח לבוחנת לקרוא את עבודתם; עבורם. הערכת קריאות הכתב נקודת המבט של "הקורא" ליוותה את כל מהלך העבודה הטיפולית. מטרת-העל העבודה נקבעת לקיצור משך זמן הקריאה של חיבור חופשי באורך קטע ששימשבאיתור הכיתתי לבדיקת קריאות הכתב.

לאבי קשיי כתיבה רבים ומשימתו הראשונה היא שיפור קריאות הכתב. שאר הקשיים יטופלו לאחר השלמת מטלה זו. דוד, בר מזל, צריך לעבוד רק על שיפור קריאות הכתב. לציפי, מלבד כתב בלתי קריא גם שגיאות כתיב רבות. היא תתפנה אליהן לאחר שתשיג כתב שאפשר לפענח. המשימה שעומדת בפני רמי היא הגברת מהירות הכתיבה - תוך כדי שמירה על רמת קריאות סבירה - והפחתת המאמץ המושקע בה.


ספירת מלאי
הילדים שעובדים על שיפור עיצוב האותיות מקבלים - כל אחד - שתי קופסאות. כל אחד מהם רושם, על פתקים נפרדים, את אותיות הא"ב. אות שבוצעה כראוי - התחלת התנועה, כיוונה, סיומה ורמת דיוק רישומה - מוכנסת לקופסה של האותיות התקינות. האותיות שאינן רשומות כהלכה נאגרות בקופסה שנייה של "צריך לשפר אותן".

רמי רוצה אף הוא קופסאות ומבטיח להכניס בהן את האותיות ש"יתקלקלו" לו במהלך הגברת מהירות הכתיבה. כתב ידו של רמי קריא אולם הוא מרבה ליישר את הקווים העגולים. הילדים מחליטים שאותיותיו "רזות" מאוד ועליו לדאוג להשמנתן. הוא שמח להצטרף ל"צרת הרבים" ורושם על הקופסאות "אותיות רזות" ו"אותיות שמנות". אבי מנסה להתמקח על טיב רישום אותיותיו אך חבריו משכנעים אותו שיש מקום - והוא מסוגל - להכניס בהן שיפור. לדוד אותיות משובשות רבות, אחדות הוא עוד רושם בדפוס, אחרות כבר בכתב קורסיבי אך בתנועת עיצוב לקויה. הוא מסוכסך עם האותיות הסופיות ונושם לרווחה כאשר מסכימים להעניק לו "פטור", לעת עתה, מביצוען. לציפי תנועת רישום אנרכית. היא מעצבת את האותיות במקריות, ללא שיטה או קביעות.

פגישה מס'2


השעון - כיוון עיצוב תנועת האותיות
שעון גדול, עם המחוג הקטן מוצג בפני הילדים כ"מדריך" שילווה את עבודתם. כדי לוודא שמבנה השעון ותנועת המחוגים אכן בשליטת הילדים, "הופך" כל אחד מהם, בתורו, למחוג הקטן ועליו לנוע, בזרועו הימנית, ולהצביע - בעיניים עצומות - על שעות יום שונות. המשימה מפתיעה ומשעשעת ומסתבר שהילדים מכירים את השעון ואת כיוון תנועת המחוגים.

אבי מנסה להציץ. הוא, כדבריו, "לא מסוגל לכבוש את יצרו" לכן הוא מבקש שיכסו במטפחת את עיניו. לסדרה הטיפולית הוא מופיע עם מטפחת של "צבי הנינג'ה" קשורה על מצחו. כאשר עליו לעצום את העיניים הוא מוריד את המטפחת וכך הוא נמנע מפיתוי; ההצצה. הילדים אוהבים את הרעיון ועד מהירה המטפלת מוצאת את עצמה עובדת עם ארבעת "צבי הנינג'ה".

בעזרת רעיונות שהמטפלת מעלה מתחיל קישור בין תנועת עיצוב האותיות לבין לוח השעון. כאשר תנועת המחוג עושה סיבוב שלם, משעה 11 עד שעה 11 נוצרת האות "ס". משעה 11 עד שעה 7 המחוג כותב את האות "כ". כל; האותיות, פרט ל"ג" נכתבות בכיוון; תנועת המחוג. רובן מתחילות בשעה 11. רובהאותיות מסתדרות על לוח השעון, אחדות "בורחות" ממנו למעלה או למטה. יש אותיות עגולות,"שמנות" ואותיות ישרות "רזות" מאשרים הילדים .

באמצעות לוח השעון ניתן לבדוק באיזו מידה שולטים הילדים במונחי המרחב: המרכז, למעלה, למטה, ימינה, שמאלה. כמצופה, המרכז, למעלה ולמטה כבר מוכרים אך ימין ושמאל טרם עברו הפנמה.

המודעות הצדית של אבי - ילד איטר שהויימן - משובשת מאוד. הוא לא מסוגל להבחין בין ימין לשמאל אך מצביע ללא קושי על מיקומה של שעה 3 ושל שעה 9. "הבורות הצדית" שלו גדולה כל כךשכאשר הוא מתבקש לגעת ביד ימין באוזנו השמאלית הוא לא חוצה בידו את קו האמצע אלאמניח את היד על האוזן שבצדה. הוא מציע להוריו לקנות לו שעון שיענוד על-יד ימין, לתזכורת.

דוד מסוגל - לאחר מחשבה קצרה ותנועות כתיבה סמויות - לאתר את צדו הימני.

לרמי נקודת חן על ידו השמאלית ובאמצעותה הוא מגיע לזיהוי הצדדים. "אני זוכר איפה הנקודה רק שוכח לפעמים איך קוראים לצד הזה" מתוודה רמי בביישנות.

ציפי מאתרת לפי ניחוש. סיכוייה להגיע לתשובה נכונה טובים למדי. הוריה מגלים עניין רב בלימודיה וצורך עז לעזור לה. הם נוטלים על עצמם, ברצון רב, את חיזוק המודעות הצדית של ציפי.

הסדרה הטיפולית הראשונה עוסקת בתנועת עיצוב האותיות.

הארגון המרחבי של כתיבת אבי ודוד משובש ביותר. כדי לשפר את קריאות כתיבתם הם יצטרכו לעבור סדרה טיפולית נוספת, ממוקדת כולה בארגון המרחבי של האותיות והמילים.

פגישה מס'3

יומן ומחברת חוזים
הילדים מקבלים שתי מחברות - יומן ומחברת חוזים - והסבר לשימוש בהן. מראה המחברות הריקות מלחיץ מעט את הילדים. הכתיבה ביומן היא רשות, רישום החוזה נערך על-ידי המטפלת, הילד רק מאשר אותו וחותם עליו. בשורות אלה מרגיעות את הילדים.

הטיפול, בראשיתו, עוסק בהקנית תנועת המעגל. הנושאים המרכזיים שעולים בשלב זה הם המתח השרירי כיווץ והרפיה, צירי התנועה ומיזעור התנועה. יש לדאוג לכך שכל הילדים יבינו את המונחים האלה.

כיווץ והרפיה
הילדים - כמונו - אינם מודעים לשני מצבי המתח השרירי. יש להדגים ולהמחיש להם - בגופם - את תחושת האימוץ וההרפיה השרירית ואת יכולתם לשלוט במתח זה.

המטפלת מדגימה לילדים את תרגיל "היד הכבדה". הילד מניח את כף ידו הימנית על ידה של המטפלת. עליו להרפות את כל שרירי הכתף, הזרוע והיד כך שכאשר המטפלת תסיר את ידה, זרועו של הילד - רפויה תיפול בצורה חופשית. תרגיל זה נראה קל לכאורה אולם למעשה, בעיקר עבור הילד ההיפרטוני הוא מורכב למדי. הילדים המכווצים לא מסוגלים לסלק את המתח השרירי וכאשר המטפלת מסירה את ידה, זרועם נשארת תלויה באוויר. כאשר הם מגלים כי זרועם קפואה באוויר הם ממהרים להוריד אותה, בתנועת כיווץ חזקה.

כדי להמחיש לילד את המצופה ממנו, המטפלת יכולה לנדב את זרועה-היא ולהדגים את ההרפיה על ידו של הילד. רצוי שהיא בעצמה תתרגל את הפעילות כי גם מבוגרים רבים מתקשים בה.

היות שהמתח השרירי - בניגוד לתנועה הניתנת לצפייה - סמוי ונעלם מעיני הצופה, יש ילדים שזקוקים לעזרה נוספת באיתורו ובהפעלתו הרצונית. דרך משעשעת להמחשת המתח השרירי היא במשחקי הטונוס בהם הפעילות מתבצעת בעיקר על-ידי הרפיה ומתח שרירי ולא באמצעות התנועה (הקפצת כדור, יויו, סיבוב כפתור על חוט, קפיצה על חבל וכד'). הרפית הכתף, הזרוע, כף היד והאצבעות היא תנאי הכרחי לוויסות המתח השרירי שנדרש לפעילות הכתיבה. ההרפיה הרצונית ניתנת ללמידה וכל הילדים - רובם במהירות, אחדים לאחר תרגול עקשני וממושך - רוכשים אותה.

הילדים מתרגלים, תחילה בעזרת המטפלת לאחר מכן אחד בסיוע השני, את הרפיית היד.

ציפי מיטיבה לקפוץ על חבל ומראה לבנים - בגאווה - שידיה המסובבות את החבל כמעט ואינן זזות. אבי מקפיץ כדור, ביד שמאל, ומגלה בשמחה את המתח השרירי. דוד לא מצטיין במשחקי תנועה אך מבין את רעיון המתח והפעלתו. רמי, ההיפרטוני, אינו מסוגל להשיג הרפיה.הוא נשאר נבוך, עם היד באוויר. דוד - ידידו - מבטיח לעזור לו בתרגילי הרפיה. בתחילת כל המפגשים הבאים רמי שוקד על רכישת הרפיה רצונית עם הצלחה הולכת וגוברת.

צירי התנועה
הילדים מאתרים - בעזרת המטפלת - את צירי התנועה של איברי הגוף. העבודה מתמקדת בציר הכתף, המרפק, מפרק כף היד ופרקי האצבעות.


מיזעור התנועה
כדי להגיע לכתיבה יעילה, תנועת עיצובה צריכה לבוא מפרקי שלוש האצבעות הכותבות. הילדים מתנסים בהורדת התנועה - המעגל - מציר הכתף, דרך המרפק ופרק כף היד עד לאצבעות.

אבי מיטיב לעבוד עם ידו השלטת, שמאל, ויש להזכיר לו מדי פעם בפעם כי המטלה שלו היא הכשרת ידו הימנית. כדי לנטרל את ההתערבות המפריעה של ידו השמאלית הוא מתבקש לאחוז בה כדור גומי קטן. אולם בלהט התרגול הוא נוטה להשמיט את הכדור וידו השמאלית חוזרת לניהול התנועה. אבי נוזף - בסלחנות ובחיבה רבה - בידו השמאלית ומחזיר אותה לאחיזה הסבילה של הכדור

ציפי מגלה תבונת גוף (פרקסיס) מצוינת. היא קולטת מהר את הדרישות התנועתיות ומיטיבה להסביר ולהדגים אותן לבנים. לאחר המפגש היא מספרת למטפלת, בסוד, שחלום חייה הוא להיות רקדנית.

בתנועות מגושמות וכבדות, מצליח דוד לעמוד בדרישות הפעלת הצירים ומיזעור התנועה עד לפרק כף היד.פרקי אצבעותיו אינן שמעות לו. הוא מקבל שורה של תרגילים - משחקים - לחיזוק ולהגמשת של שלוש האצבעות הכותבות ומתחייב להתאמן בהם בבית. (יצירת כדורים קטנים מפלסטלינה, הברגת ברגים, סיבוב סביבון וכד').

רמי מתקשה בכל תנועה מעגלית, מכל ציר, אולם ניכרת החמרה בולטת בקשיחות התנועה עם הירידה אל
פרקי האצבעות.


סיכום המפגש
אבי וציפי לא זקוקים ל"מאקרו" תנועתי. הם יכולים ללמוד את תנועת עיצוב האותיות ישירות מציר פרקי האצבעות, על דף נייר או במחברת. הכתיבה ב"מוטוריקה גסה" נוחה יותר עבור דוד ורמי. הם יצטרכו לשקוד - במפגשים הבאים - על מיזעור התנועה. צירי היעד הם פרקי האצבעות אך - אם הדבר לא יושג - ניתן להתפשר ולהכשיר אותם בכתיבה מציר מפרק כף היד.

בדקות האחרונות של המפגש הילדים כותבים ביומן האישי. אבי כותב על כדור הגומי החמקמק, ציפי משרבטת משפט סודי שאינה מראה לאיש, דוד ורמי מחליטים להתכתב ביניהם.




ד"ר אילנה מודלינגר
יסודות ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב
בית הספר לחינוך
© הבאביתפרקקודם