יסודות ההבעה הכתובה -כתיבה וכתיב
עמוד הבית
אודות האתר
המחברת
מפת האתר
כתבו לי










מבוא
כישורי הלמידה
הכתיבה
הכתיב
הוראת הכתיבה
אבחון
טיפול
מהלך הטיפול
סיכום
המחקר
מונחון
מילון אנגלי
ביבליוגרפיה עברית
ביבליוגרפיה אנגלית









הסוללה האידאלית שתבחן את נתוני הרקע החשובים הידועים היום צריכה לכלול את הבדיקה של התחומים הבאים:

שיחת ההיכרות
לריאיון ההורים סגנונות ניהול שונים לפי נושאיו ולפי הכשרתו והשקפתו המקצועית של המאבחן. מבלי להיכנס למורכבות הסוגיה, אתאר את הדרך אותה אימצתי במשך שנים רבות של שיחות עם הורים בדבר קשיי הלמידה של ילדם.

השיחה עם ההורים מתנהלת תמיד בנוכחות הפעילה של הילד. שיתוף הילד בשיחה זו עלול לפגום בספונטניות ובחופש הביטוי של ההורים, אך הוא מעניק תחושה של אמון וביטחון לילד. הניסיון מלמד שכאשר ילד מורחק משיחה זו, הוא מתאר אותה בדמיונו קשה ופוגעת הרבה יותר מכפי שהיא במציאות. הדיון בליקויי למידה לא עוסק בסודות חבויים ובחשיפות מרעישות. נושאיו מוכרים וההורים יכולים להשמיע - והילד לשמוע - את כל העובדות והתחושות הקשורות בהם. רתיעה קשה של הורים משיתוף הילד בשיחה נדירה מאוד. היא מתגלה בעיקר בקרב משפחות שילדם מאומץ או סובל מבעיות נפשיות קשות. ברוב המקרים האלה ניתן להרגיע את חששות ההורים ולנהל שיחה כנה ונינוחה בנוכחות הילד. אין לנסות לשבור כמובן התנגדות קשה; של הורים למפגש המשותף. במקרים אלה יש לקיים, בלית ברירה, את השיחה בלי נוכחות הילד.

ליקויי הלמידה של הילד הם נושא האבחון ונושא השיחה עם ההורים. יש להימנע, ולו בשל שיקולים של אתיקה מקצועית, מחדירה מיותרת לתחומי חיים שאינם קשורים ללמידה של הילד.


תיאור קשיי הכתיבה והכתיב של הילד והמחשתם
הילד בא לאבחון עם מחברות - עברית, אנגלית, חשבון - המעידות על קשייו העכשוויים בהבעה לשונית כתובה. בדיקה בפועל של תפקודי הכתיבה במסגרת המאבחנת אינה אמינה. בשל תחושות המתח וההתרגשות המלוות את האבחון מ גייס הילד כוחות מתוגברים ופועל מעל לרמתו הרגילה או להפך, הישגיו נופלים אף מתחת לרמתו הירודה במסגרת הכיתה. לעיון המשותף - הורים, ילד ומאבחן - בעבודות הכתובות של הילד מספר מטרות:

זיהוי קשיי הכתיבה והכתיב הגלויים
סקירת עבודות הילד מעלה את סוג קשייו - כתב לא קריא, ארגון מרחבי-גרפי משובש, שגיאות כתיב, עיצוב לקוי של האותיות, ניסוח דל ולקוני וכד'. המחברת לא מסגירה את כל קשייו של הילד אך העיון בה נותן כיוון כללי לנושאים שיעברו בדיקה קפדנית במהלך האבחון.

מודעות הילד לקשייו
ילדים רבים מכחישים את קשייהם וטוענים, למשל, כי מקור הבעיה היא המורה המסרבת לפענח את כתב-ידם. להם, הם מכריזים, אין כל קושי בקריאת כתב-ידם. כאשר הם מתבקשים להוכיח זאת, באמצעות קטע במחברת שתוכנו נשכח ולא ניתן לשחזור מזיכרון - הם נכשלים בפענוח או קוראים טקסט שונה מהכתוב. בחינת מציאות זו אינה באה במטרה לנפץ את אשליות הילד, אך לתגובתו לנוכח המחשה זו של קשייו חשיבות רבה בתכנון המהלכים הטיפוליים. אם הוא ממשיך להכחיש, ממציא תירוצים ומתנער מכל אחריות על קשייו, לפני ההוראה המסייעת של כתיבתו יש לטפל בהכחשה של הקשיים. אם הילד מוכן להודות שיש אמת כלשהי בטעוני המורה, דרכו אל הטיפול ישירה ומהירה יותר.

זיהוי הקשיים על ידי הילד
רוב המתקשים בכתיבה ובכתיב אינם מסוגלים לזהות את קשייהם. אם הם קוראים "מבפנים", לפי זיכרון, ניחוש או הקשר הגיוני, הם יקראו את הכתוב למרות החסרה, הוספה והיפוך אותיות, למרות פירוק האותיות והמילים ולמרות שגיאות כתיב רבות. כאשר הם מתבקשים להצביע על הליקויים בכתב או בכתיב, הם מעלים רשימה אקראית של הצעות- מקצתן אף נכונות -לשגיאות. המחזה הסוריאליסטי הזה מפתיע תמיד מחדש את המומחה המנוסה ואת הורי הילד. יושב ילד חכם מול מחברת גדושה במילים עילגות ומשובשות ומטאטא בעיניים בוהות את הכתוב בניסיון עקר ונואש לגלות פגם, חסר או טעות. בעוד דקות אחדות יישב הילד מול מבחני וכסלר ובמבחן "השלמת תמונות" הוא יקבל משימה שבה עליו למצוא פריט חסר בציור. ואותן עיניים כבויות, שלא ידעו לראות את הפגמים בחומר הכתוב, תתעוררנה לחיים והוא יזהה במהירות ובאחריות את הפריטים הטפלים והשוליים ביותר שחסרים בתמונה. ליכולתו של הילד לזהות את קשייו חשיבות גדולה הן באבחון והן בבחירת הדרך הטיפולית.

יכולת התיקון העצמי של הילד
כדי שילד ידע לתקן את כתיבתו, תחילה עליו לזהות את שגיאותיו ולאחר מכן להיות מסוגל להחליף את הטעות בפריט הנכון. בקרב ילדים לקויי הלמידה, מעטים הם אלה שמצליחים להעפיל לרמת תפקוד גבוהה כל כך. זיהוי שגיאות ויכולת תיקונן הן פעילויות שצומחות בטבעיות בהתפתחות הילדים הרגילים. ילדים שסובלים מלקויים בהבעה כתובה זקוקים להכשרה שיטתית, מובנית ומטרימה של תהליכי הבקרה העצמית הזאת.

לאחר בדיקת ארבעת התחומים אלה, בעזרת המחברות, ההורים והילד, השיחה פונה לעבר הנושאים הקשורים ישירות בליקויי ההבעה הלשונית הכתובה של הילד.


קשיי למידה לעומת ליקויי למידה
בשיחה עם ההורים מצטיירת תמונה ראשונית על הילד, כשריו וקשייו. לאיסוף המידע תפקיד חשוב באיתור נקודות התורפה התפקודיות - שיעברו בחינה קפדנית ויסודית במהלך האבחון - ולזיהוי אופי הקשיים של הילד. הגדרת ליקויי למידה אינה כוללת קשיים שמקורם במגבלות חושיות (ראייה, שמיעה), ברמה שכלית נמוכה, בחסך סביבתי או בהפרעות רגשיות חמורות. הפרעות אלה פוגמות בכושר הלמידה של הילד אך אינן יוצרות "ליקויי למידה" לפי ההגדרה המקובלת היום. להבחנה בין קשיי למידה לבין ליקויי למידה יש חשיבות מעשית ממדרגה ראשונה. כל המתקשים בלמידה זקוקים לטיפול, אולם דרכי העבודה תהיינה שונות בין קבוצה לקבוצה - ואפילו בתוך קבוצה - בהתאם לגורמים שיצרו את הקושי.

אנמנזה

שכיחות קשיי השפה בקרב בני המשפחה להפרעות בהבעה לשונית כתובה רקע תורשתי חזק. העלאת הנושא בשיחה עם ההורים ודיון ב"משפחתיות הבעיה" יוצרים אפקט מרגיע מאוד על הילד המתוח והמודאג. כאשר לשאר או לאחדים מבני המשפחה בעיות דומות, קשיי הכתיבה שלו אינם אות קלון כי אם "כרטיס חבר". התנסות אישית של ההורה בקשיי; הילד מגבירות את ההבנה של מצוקתו. אדם שמעולם לא התנסה בשגיאות כתיב מתקשה לקלוט את המבוכה הכרוכה בהערות המורים או את עלבון המחברת המוכתמת בתיקונים של ה"לורד האדום" הצעקני.

היריון ולידה
אחריות תקינות תקופת ההיריון ותהליך הלידה על היווצרות ליקויי למידה מקובלת על רוב המומחים. עם זאת, קיימת הסתייגות חזקה מהסקת מסקנות ישירות ומיצירת קשר סיבתי ישיר ביניהם. בקורות החיים של ילדים ליקויי למידה רבים אין זכר להפרעות כלשהן בתקופת ההיריון והלידה ומאידך ילדים רבים עם רקע פרינטלי טראומתי הגיעו להתפתחות לימודית תקינה לחלוטין.

התפתחות תנועתית
התחומים החשובים לסקירת הרקע ההתפתחותי של הכתיבה הם התנועתיות העדינה והתכנון התנועתי. התפתחות התנועתיות העדינה מיוצגת על ידי פעילויות יום-יום פשוטות כגון כפתור, קשירת שרוכים וכד'. אם ההורים מדווחים על הפרעות בולטות או איחור רב בשליטה במיומנויות אלה, חייב הנושא לעבור בדיקה מדוקדקת באמצעות מבחנים לתנועתיות עדינה. כאשר עברו של הילד מאופיין בתנועתיות מגושמת - נפילות, פציעות, היתקלויות - הדגש באבחון צריך לעבור לכישורים הפרקסיים שלו.

התפתחות לשונית
התפתחות לשונית תקינה היא תנאי ראשוני להעפלה אל ההבעה הכתובה. תיאור התפתחות זו של הילד, על שלביה והפרעותיה, הוא אחד הנושאים המרכזיים בשיחה עם ההורים. כדי להבין את מהות הקשיים ולבחור בדרך הטיפולית הנכונה, חשוב לוודא האם הילד זכה בסביבה אוריינית טובה ומעודדת. הפרעות שנגרמות בשל חסך סביבתי אינן כלולות - כאמור - בהגדרה של ליקויי למידה, ודרכי הטיפול בהן שונות.

איחור ברכישת המיומנויות הלשוניות
למרות סביבה  אוריינית עשירה ומדרבנת - הוא עדות להפרעות  על רקע ליקויי למידה. הגמגום - לא הראשוני, השכיח אצל ילדים צעירים רבים- הוא מהמאפיינים הבולטים של ההפרעות הנובעות מתהליך של דקסטרליזציה - היימנה חינוכית של הילד האיטר.


מצב בריאותי
למצב הבריאותי הכללי של הילד לא צריך להיות קשר ישיר ומשמעותי עם ליקויי למידה. בתחום הבריאותי השאלות מתמקדות בתקינות תפקודי התנועה, השמיעה והראייה.

קבוצה קטנה של ילדי מחקר הרקע אובחנה, בראשית הילדות, כסובלת מהיפוטונוס שרירי. למרות שהילדים עברו טיפול פיזיותרפי יסודי - שלא עסק בנושא תנועתיות הכתיבה - כולם מתקשים בשליטה התנועתית ומשום כך כתב-ידם אינו קריא.

דלקות אוזניים תכופות וחמורות, לעתים עם ירידה בטיב השמיעה, עלולות לפגוע בפיתוח הכשרים השמיעתיים החשובים כל-כך להתפתחות הלשונית הכללית ולהבעה הלשונית הכתובה.

תקינות תפקוד הערוץ החזותי עלולה להיפגם; כאשר הילד סובל מפזילה או עובר, מסיבות רפואיות כלשהן, ניתוחי עיניים. "עין עצלה" או הפרעות במיקוד הראייה עלולות לפגוע בכשירות התפקוד החזותי של הילד ולפגום ברכישת הקריאה.

פעילות עיפרון-נייר בגן
בשלבים הראשונים של ההתפתחות הגרפומוטורית קשיי הילד מתבטאים בחוסר עניין שהוא מגלה בפעילויות עיפרון-נייר המתרחשות במסגרת הגן. בשעת השיחה עם ההורים אין להסתפק בתשובה שלילד לא היו קשיים גלויים בתפקוד גרפומוטורי אלא יש לנסות לשחזר האם היה תפקוד כזה.

העובדה שהילד לא עסק בפעילות גרפית אינה מוכיחה בוודאות כי אכן היו לו קשיים בתחום, אך היא מעלה סימני שאלה ביחס לתקינות התפתחותו והבשלתו הגרפומוטורית.

תפקוד ידני
רוב הורי הילדים שעברו "היימנה" זוכרים את התקופה בה ילדם היה מרבה בהחלפת הידיים בפעילויות השגרתיות. בסביבה החברתית של ילדים אלה מצטיירת לעתים דמות קרובה - סבתא, הורה או גננת - שהביעה דאגה וטרחה "לתקן", להימין, את התפקוד הידני של הילד. הכפייה הברוטלית של הימניות שוב אינה שכיחה, אך ילדים איטרים רבים קיבלו שדר ברור כי בהעדפת התפקוד ביד שמאל יש פגם והיא אינה רצויה.

רכישת המיומנויות הלשוניות
פרק חשוב בסקירת ההתפתחות הלשונית של הילד מוקדש למפגש הראשוני שלו עם רכישת הקריאה, הכתיבה והכתיב. הטרמה בולטת - גיל 4-5 - של לימוד מיומנויות השפה הכתובה צריכה להדליק "נורה אדומה" בניסיונות הבנת קשיי הילד. קיים הבדל בין רכישה מוקדמת שבאה ביזמת הילד לבין הוראה פורמלית על ידי הורה מודאג המנסה להעניק יתרון אקדמי התחלתי לילדו. לשני סגנונות הלמידה האלה השפעה שונה על גישתו של הילד לאוריינות אך שניהם עלולים לבוא על קרקע רעועה ולבנות תפקוד לשוני משובש שלא ישרת ביעילות את המשך למידתו של הילד.

הילדים הדיסלקטים מגלים קשיים כבר בראשית רכישת הקריאה ולרבים -משום כך - גם קשיי כתיבה וכתיב. הילדים הדיסגרפים רוכשים קריאה ואיות טובות, ללא מאמץ ניכר ונכשלים - כבר בראשית דרכם הלימודית - במיומנויות הכתיבה. הילדים שסובלים מדיסאורתוגרפיה; קוראים טוב, מבצעים כתיבה תקינה, אך אינם מצליחים להשיג שליטה באיות ובכתיב.






ד"ר אילנה מודלינגר
יסודות ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב
בית הספר לחינוך
© הבאביתפרקקודם