יסודות ההבעה הכתובה -כתיבה וכתיב
עמוד הבית
אודות האתר
המחברת
מפת האתר
כתבו לי




מעמד הכתיבה





מבוא
כישורי הלמידה
הכתיבה
הכתיב
הוראת הכתיבה
אבחון
טיפול
מהלך הטיפול
סיכום
המחקר
מונחון
מילון אנגלי
ביבליוגרפיה עברית
ביבליוגרפיה אנגלית







מעמד הכתיבה בשדה המחקר
מחקר ישיר של הדיסגרפיה נדיר ביותר. אילו שדה המחקר היה רק מזניח את הכתיבה, לא היה נגרם לה עוול חמור כל כך. לרוע מזלה של הכתיבה, חוקרים רבים מתיימרים לעסוק בה.

בעבודות רבות למונח דיסלקציה "מודבקים" גם קשיי הכתיבה וכל הממצאים שעולים מבדיקת קשיי הקריאה "נכפים" על מיומנויות הכתיבה. ילדים דיסלקטים רבים סובלים גם מקשיי כתיבה וכתיב. במדרג הלשוני ובתהליך התפתחות רכישת השפה המיומנויות של קליטה וקבלה - הבנת דיבור וקריאה - קודמות למיומנויות של הבעה ונתינה - דיבור וכתיבה.

ילד שנכשל בשלב לשוני מוקדם, הקריאה, מתקשה להעפיל לרמה גבוהה יותר של המערכת הלשונית, הכתיבה. הסיבות לכישלונם של הילדים ברכישת הקריאה אינן זהות בהכרח לאלה שגרמו לקשיי הכתיבה שלהם. העובדה שילדים רבים רוכשים, בלי קושי ניכר, את מיומנות הקריאה אך נכשלים בלימוד הכתיבה מוכיחה שמיומנות הכתיבה צורכת גם כישורים אחרים, שונים מאלה שבונים את מיומנות הקריאה.


חקר ליקויי התפיסה השמיעתית מביא עדות בולטת לשונות בין שתי המיומנויות התקשורתיות. בבדיקות בהן הייתה הבחנה ברורה בין הקשיים האקדמיים של הילדים נמצא שאין כל קשר בין ליקויים בתפיסה שמיעתית לבין רמת התפקוד בקריאה דמומה, אך קיים מתאם גבוה בינם לבין הפרעות בכתיבה.

המחשה צורמת לצירוף שרירותי - ולמסקנות שגויות - בין קריאה לכתיבה עולה מחקר נושא השליטה הצדית. רוב המחקרים שעסקו בדיסלקציה - וצירפו אל קשיי הקריאה "בנשימה אחת" גם את קשיי הכתיבה - לא מצאו קשר בין קשיים אקדמיים לבין גיבוש שליטה צדית.

חיפוש מתאם סטטיסטי כלשהו בין שליטה צדית ידנית לבין מיומנויות הקריאה תמוה ביותר. אילו ממצא כזה היה "מתגלה" הדבר היה צריך להביך מאוד את קהיליית החוקרים. העובדה שבין קריאה לבין פעילות ידית (או רגלית) אין כל קשר תפקודי אינה מונעת מהחוקרים להמשיך לחפשו, וכאשר הממצאים שוללים אותו לקבוע מסקנה בוטחת שלגיבוש שליטה צדית אין כל השלכה על קריאה ועל כתיבה.

לדיון בנושא הכתיבה והכתיב אין משענת תאורטית ומחקרית אמינה. כדי להעניק לעבודה זו בסיס יציב, היא נבנתה על ציר נייח של חקר כישורי ילדים המגלים קשיים בהבעה לשונית כתובה.במחקר רקע זה נכללו רק ילדים עם ליקויים חמורים בכתיבה ובכתיב ושליטה טובה עד מצוינת בקריאה. למעלה ממחצית הילדים האלה מגלים שיבושים בולטים בגיבוש השליטה הצדית.

השלכת ממצאי חקר הקריאה; על האחות החורגת, הכתיבה, מסלפת את מכלול המידע, את הבנת תהליך התפתחות הכתיבה ואת הגורמים לקשיי רכישתה ומימושה.

מעמד הכתיבה במסגרת הבית-ספרית
על נזקי הזנחת הכתיבה והכישלון ברכישתה מתריעים מחברים רבים. ההפרעות בהבעה הכתובה לא מקבלות את אותה תשומת לב ששאר קשיי הלמידה זוכים בה. אין אנשי מקצוע הממונים על העבודה עם תלמידים שלוקים בכתיבתם, כדרך מרפא בדיבור המטפל בהבעה המדוברת או מומחה לדיסלקציה שדואג למתקשים בקריאה. המורה בבית-הספר הוא זה שחייב להתמודד עם הבעיה המביכה של תלמיד שלמרות רמה מעולה בהבעה מדוברת, אינו מסוגל לבטא את עצמו בכתיבה.

בעוד שבכיתות הנמוכות של בית-הספר ההבעה המדוברת מאפשרת למורה לעמוד על ידיעותיו של התלמיד, עם העלייה בגיל, עוברת הוכחת הידיעה וההבנה להבעה כתובה. משלב זה, קשיי הכתיבה; פוגמים ביכולתו של התלמיד לממש את רמת הבנתו ואת הישגיו הלימודיים.1 רמת קריאות הכתב עשויה להשפיע על טיב הציון ללא קשר לתוכן הכתוב.2 ילדים שגילו קשיי שפה הגיעו לצמיחה לשונית מצוינת לאחר הוראה מתקנת של הדיבור או של הקריאה, אך נותרו - בשל היעדר טיפול - עם קשיי כתיבה חמורים בגיל ההתבגרות וכמבוגרים3.

אחדים מהגילויים המתישים והמביכים ביותר שנצפו בקרב ילדים ומתבגרים הם ההפרעות הלא מזוהות בשפה הכתובה שלהם. תלמידים אלה נתפסים כחסרי הניעה, כעצלנים או כרשלנים ועלולים להסתבך בקשיי התנהגות חמורים משום שאינם מסוגלים להשלים מבחנים או עבודות בית4. מיומנות גלויה, לכן הכישלון בה מתועד במחברת ומשמש אזכור תמידי שעלול לפגום באופן הרסני בדימוי העצמי של התלמיד. השלכות הכישלון בהבעה לשונית כתובה עלולות להגיע עד לכדי פגיעה במעמדו החברתי של התלמיד.

הגישה ההכרנית מציגה את הסוגיה בנוסח זה: "הכתיבה היא מיומנות אקדמית חשובה. לאחר הקריאה, קשה למצוא מיומנות חשובה ממנה. היכולת לתקשר באמצעות הכתיבה היא חלק חשוב מחיי היום-יום ובעלת תפקיד מכריע במקצועות רבים... למרות שאנו לא מיחסים להיעדר יכולת הכתיבה את אותה חשיבות שאנו מיחסים להיעדר יכולת הקריאה, דלות במיומנות הכתיבה היא מגבלה מובהקת. "

סנולינג5 מספרת על; קבוצת ילדים שקשיי הכתיב שלהם נובעים מרכישה מוקדמת מאוד של הקריאה. ילדים אלה קוראים מהר ובשטף, נשענים בעיקר על התוכן ואינם מקדישים תשומת לב למבנה האות-אות של המילה ולכן הם לא בונים ייצוג לקסיקלי מפורט של כתיב המילה. היות שקריאתם תקינה, אין המומחים רואים "לקוחות פוטנציאליים". סנולינג מציינת שאם המומחים אינם מגלים בהם עניין, הרי הם ראויים לפחות לתשומת לבם של המחנכים.

בשנת 1978 מונה גרבס מטעם קרן פורד לבדוק את מעמד הכתיבה במסגרת הבית-ספרית.בדו"ח שהוגש על-ידו לקרן - תחת הכותרת "אזנו את הבסיס, תנו להם לכתוב" - הוא מכנה את הדאגה המוגזמת לקריאה כ"נברוזה לאומית" ומתרעם על השתלטות הקריאה על ראשית הלמידה הפורמלית.

"הדאגה לקריאה מהווה היום כוח פוליטי, כלכלי וחברתי בחינוך האמריקאי עד כי מובטח חוסר איזון בין צורות התקשורת כבר בראשית לימודיו של הילד בבית-הספר".

ממצאיו העגומים - במונחים דולריים - מצביעים; על כך שלעומת כל 3.000 דולר שהוקצבו לטיפוח הקריאה, הכתיבה זכתה בדולר אחד. המחקר החינוכי הראה נטייה מפלה דומה בשני התחומים, לדבריו, היעדר הדולר שיקף את היעדר העניין בנושא הכתיבה.


1Cicci, R. (1983). Disorders of Written Language. In Progress in Learning Disabilities (Vol. 5).New York: Grune & Stratton
2'Taylor, J.(1985). The sequences and structure of handwriting competence British Journal of Occupational Therapy,48, 205-207

3Shaugnessy, M. P.(1977). Errors and Expectations: A Guide for the Teacher of Basic Writing.New York: Oxford University Press
4'Ellis, A. W.(1984). Reading, Writing and Dyslexia - A Cognitive Analysis. London: Lawrence Erlbaum
5Snowling, M. (1987). Dyslexia: A Cognitive Developmental Perspective. Oxford: Basil Blackwell





ד"ר אילנה מודלינגר
יסודות ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב
בית הספר לחינוך
© הבאביתפרקקודם