יסודות ההבעה הכתובה -כתיבה וכתיב
עמוד הבית
אודות האתר
המחברת
מפת האתר
כתבו לי




הגישות



מבוא
כישורי הלמידה
הכתיבה
הכתיב
הוראת הכתיבה
אבחון
טיפול
מהלך הטיפול
סיכום
המחקר
מונחון
מילון אנגלי
ביבליוגרפיה עברית
ביבליוגרפיה אנגלית










הגישה הנירופיזיולוגית
חוקרת את תהליכי הלמידה והשפה בהקשרם למבנה המוח ולתפקודים של מערכת העצבים. הרפואה בכלל והנירולוגיה בפרט היו חלוצות חקר ליקויי הלמידה. מכיוון שהשפה ייחודית לאדם, חקר בעלי החיים, אמצעי עזר חשוב כל כך בתחומים אחרים - לא יכול לשרת את איסוף המידע.


המחקר הנירולינגוויסטי נשען בעיקרו על הפתולוגיה של השפה, היינו על בדיקת תפקודם של אנשים שכישוריהם הלשוניים נפגעו עקב חבלה מוחית. ייחוס ממצאיהם מהפתולוגיה של המבוגר כלומר מהפרעות נרכשות אל קשייו ההתפתחותיים של הילד אינו מקובל על מומחים רבים.

גישה זו מדברת בנומנקלטורה רפואית - מורכבת למדי - ומעלה את טיעוניה בדרך של הצגת מקרים. לאחר פריצת הדרך הראשונית של הרפואה, ענפי פסיכולוגיה אחדים אימצו את הלקחים, מיתנו את המונחים ופנו אף הם לחקר סוגיות ליקויי הלמידה. לפי מצב הדברים היום קיימת הסכמה בקרב רוב החוקרים שמכלול ליקויי הלמידה והשפה הוא רב-צורני ורב-סיבתי. לקבוצות אחדות של הפרעות יש מקור - מוכח או סמוי - נירולוגי, ואילו גורמי הרקע הסיבתיים של אחרות אינם מוחיים. לא כל רכיבי הלמידה הוסבו לשדה החינוך. התחום התנועתי, בעיקר הפרקסיס, החיוני כל כך לכתיבה, נמצא עדיין בפריפריה של הרפואה - בריפוי בעיסוק - מחוץ להישג ידם והכשרתם של אנשי החינוך.

הגישה ההכרנית
עוסקת בחקר ובמיפוי של תהליכי עיבוד המידע. "הפסיכולוגים הקוגניטיביים מעוניינים בהבנת הטבע והארגון של התהליכים הפסיכולוגיים שהופכים את הקריאה והכתיבה לאפשריות"1. נציגיה יוצרים אדריכלות של המנגנונים, מודלים המייצגים באמצעות דיאגרמות את תהליכי הלמידה. התשתית ההכרנית הסבוכה של הקריאה עובדה על-ידי מורטון2, סינגלטון3, סיימור4 ואליס5.

הגישה הפסיכולינגוויסטית
מדגישה את השפה כישות שלמה וממקדת את עבודתה בתקשורת כתכלית ובהנאה המופקת מהתוכן הכתוב.לפי חסידי הפסיכולינגוויסטיקה אין להגיש את הקריאה בדרכים מובנות ובשלבים של רציפות פורמלית.

כמו בהקניית השפה המדוברת, כך בקריאה, כדי שהילד ירכוש אותה יש ליצור סביבו שפע של הזדמנויות לשמוע קריאה, לקרוא עם עזרה ולשוחח על ספרים ועל מידע בעל משמעות והנאה עבורו. גישה זו שמה דגש מיוחד על עידוד ההניעה ללמידה בהפיכת המיומנויות הלשוניות לחלק בלתי נפרד של חיי הילד ככלי תקשורת, חוויה ויצירה ולאמצעים מעשיים באירועי היום-יום.

הגישה ההוליסטית מעמידה במרכז את הילד השלם ומחפשת דרכים לשלב בין העקרונות של הגישות השונות - החינוך, הפסיכונירולוגיה, הפסיכולוגיה ההכרנית, הפסיכולוינגוויסטיקה והאחרות. לפי גישה זו, ליקויי הלמידה אינם מתקיימים בחלל ריק. הם מושפעים ומשפיעים על תחומי חיים שונים בעולמו של הילד.

אבחון קשיי הלמידה והטיפול בהם אינו צריך להתמקד בהפרעות הייחודיות אלא במכלול הנתונים- מהממדים הפיזיים, הלשוניים, החשיבתיים ועד לבריאותו הנפשית והחברתית של הילד. בגישות הטיפוליות ההוליסטיות הילד הוא שותף פעיל בתהליך השיקום ובקידומו.


1Ellis, A. W.(1984). Reading, Writing and Dyslexia - A Cognitive Analysis. London: Lawrence Erlbaum
2Morton, J.(1979).Facilitation on word recognitions. In P. A. Kolers, Processing of visible language.New York:Plenum
3Singleton, C. H.(1987). Dyslexia and cognitive models of reading. Support for Learning, 2 2, 47-56
4Seymour, P. H. K. (1986). Cognitive analysis of dyslexia. London: Routledge & Kegan Paul
5Ellis, A.(1982). Spelling and Writing. In Ellis.A. (Ed.), Normality and Pathology in Cognitive Functions .London: Academic Pres



ד"ר אילנה מודלינגר
יסודות ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב
בית הספר לחינוך
© הבאביתפרקקודם