יסודות ההבעה הכתובה -כתיבה וכתיב
עמוד הבית
אודות האתר
המחברת
מפת האתר
כתבו לי










מבוא
כישורי הלמידה
הכתיבה
הכתיב
הוראת הכתיבה
אבחון
טיפול
מהלך הטיפול
סיכום
המחקר
מונחון
מילון אנגלי
ביבליוגרפיה עברית
ביבליוגרפיה אנגלית








אחת התמונות הקליניות המאופיינת בשיבושים ברכישת הכתיבה ובביצועה היא תסמונת הדיספרקסיה ההתפתחותית. כשרים רבים המשמשים בסיס למימוש הכתיבה - ייצוב של סכמת גוף, חישת כיווניות, תכנון תנועות, ארגון מרחבי - פגומים בתמונה קלינית זו.

דיספרקסיה התפתחותית היא הפרעה בתכנון תנועות -כלומר בכתיבה- משום כך נקדיש לה פרק מיוחד בעבודה זו.

סוגים של דיספרקסיה

דיספרקסיה של מנחים
קושי להיכנס למנחים בלתי רגילים או לא מוכרים הדורשים מידה מסוימת של תכנון תנועתי.

דיספרקסיה בנייתית
קושי ליצור, לאסוף, לחבר או להרכיב חלקים כדי להגיע למבנה שלם. בסוג זה של דיספרקסיה, הילד מתקשה לחבר חלקי ציוד זה לזה ואינו יודע כיצד להשתמש באביזרים. הוא אינו מסוגל לנתח תנאי משימה וליצור סכמה לביצועה.

דיספרקסיה סמלית
קשיים בייצוג סמלי של שימוש בכלים ובמכשירים הן לפי הוראה והן לפי חיקוי. ילד הלוקה בהפרעה זו אינו מסוגל לבצע פעילויות "כאילו" משום שאינו יכול ליצור תמונה רוחנית של המטלה התנועתית.

דיספרקסיה לשונית ואורלית
הפרעה בהיגוי ובתכנון תנועות אורליות. הפרעה זו מאופיינת בקשיים בתכנון המנחים והתנועות של שרירי הדיבור ורצף תנועות השרירים לשם הפקת קולות והגאים. ההפרעה פוגעת גם בפעילויות אורליות לא-לשוניות כגון לעיסה וליקוק.


התסמונת של הדיספרקסיה ההתפתחותית


סרבול
ילדים שסובלים מדיספרקסיה מתוארים בדרך כלל כמסורבלים. הם מרבים ליפול, להיתקל בחפצים ולהפיל דברים. התנהגות תנועתית רשלנית ובלתי מבוקרת עלולה לאפיין גם ילדים אימפולסיביים והיפראקטיביים בעלי פרקסיס תקין. ההבדל בינם לבין הילדים שסובלים מדיספרקסיה עומד על איכות ביצוע המטלות התנועתיות. התנועתיות של פגועי הפרקסיס נעדרת שיטתיות והם מבצעים את אותה פעילות בצורות שונות ואקראיות. תנועותיהם אינן אוטומטיות והם נדרשים לחשיבה, או להסתכלות מתמדת כדי לתכנן ולממש אותן. ההפרעה פוגעת גם בכושר השיפוט התנועתי של הילדים האלה,משום כך הם מועדים לתאונות, להתנגשויות ולתקלות בשעת המפגש שלהם עם הסובב החומרי והאנושי.

על ההפרעה הראשונית - שיבושים בתכנון תנועות - נערמות תגובות סביבתיות, בעיקר של הגנת יתר, שמכבידות ביתר-שאת על המכלול המופרע של ההתנהגות התנועתית.

תפיסה מישושית לקויה
הקשר בין בעיות בתפיסה מישושית לבין קשיים ברכישת ידע והכרת הסובב ושיבושים בתכנון תנועתי מודגש רבות על-ידי המומחים. מכיוון שהמידע המוזרם באמצעות מסלולי חוש המגע מעוות, עלולה ההפרעה לפגום בהבנת איכויות החומר, הצורה, המרחב והזמן. את תפקידו של חוש המישוש אפשר להעביר לחוש הראייה והילדים הדיספרקסים מרבים להישען על חלופה זו. הסבת החקירה המישושית לערוץ החזותי עשויה לשפר את מהירות הקליטה, אולם המידע שמתקבל מהמסלול החזותי -ההיבטים הצורניים של העולם הסובב - דל ושטחי לעומת ממצאי התפיסה המישושית - ההיבטים המבניים והאיכותיים של החומר.

סכמת גוף לקויה
ילד שלא הצליח ליצור תמונה מוחית מדויקת ואמינה על גופו ועל איבריו לא ידע ליצור התאמה יעילה בינו לבין דרישות המרחב הסובב.

חווית היעדר התיאום מוכרת לכל האנשים שאיבדו לפרק זמן את אומדן ממדי גופם. נשים בהיריון, מתבגרים בגיל הגדילה המואצת ואלה שעברו השמנה או הרזיה מהירה זוכרים את תחושת הבלבול והמבוכה ואת הטלטולים התנועתיים הבלתי צפויים של תקופה זו.

המבוכה התנועתית המלווה סכמת גוף לקויה היא רק חלק מזערי מקשיי הילד. ההשלכות הרגשיות של התופעה קשות לאין-ערוך. היעדר תיאום בתנועות, תחושת אי-היציבות וההחמצות התנועתיות נערמות ויוצרות מכלול של מועקה, תסכול ותחושת כישלון.

אטיות בלימוד פעילויות חיי יום-יום
בעוד אבני הדרך ההתפתחותיות הראשונות: ישיבה, זחילה והליכה נרכשים על-ידי הילדים הדיספרקסים בתחום הנורמה, הם מגלים אטיות או אף איחור משמעותי בשליטה על מטלות תנועתיות שגרתיות כפתור, שרכה, ניגוב האף, אכילה בסכו"ם וכד'.

גם בתחום זה, כמו בהתנהגות התנועתית הכללית, מגיבה הסביבה בחסות ובהגנת יתר. אם על מנת לעמוד בלוח זמנים סביר ואם במטרה למנוע מהילד את מסכת התסכולים, קיימת נטייה לבצע עבורו את הפעילויות האלה.


קשיים במיומנויות תנועתיות גסות

כשרים אלה עלולים להיפגע בקרב ילדים עם דיספרקסיה הן בגלל ההפרעות באיזון ובשיווי משקל והן בשל הליקויים בתכנון תנועות. הילד מתקשה ומאחר ברכישת מיומנויות של רכיבה על אופניים, משחקי כדור ופעילויות התעמלות וספורט למיניהן.

ההשלכות המשניות של ההפרעות האלה עלולות לפגוע בחיי החברה עתירי משחקי התנועה של הילד. תנועותיו המסורבלות וביצועיו הכושלים מרחיקים אותו ממשחקי חברת השווים ודנים אותו לבדידות ולשוליות.

קשיים במיומנויות תנועתיות עדינות
ליקויים בתיאום ובתנועתיות עדינה הם מהמאפיינים הבולטים של הדיספרקסיה. הם פוגעים בפעילויות השגרה אך גם בחיי המשחק של הילד. הוא נכשל במטלות משחק המציבות בפניו אתגר תנועתי כגון משחקי הרכבה, בנייה, ציור וגזירה.

בשל מוגבלותו לבצע מניפולציה תנועתית עלול הוא להיעזר באסטרטגיות שגויות - מפעיל כוח, הורס ומפרק - בביצוע משימה.

הקשיים בהמשגה ובתכנון תנועות פוגמים במשחקי הדמיון וה"כאילו" של ילד הסובל מדיספרקסיה. להחמצת פעילות זו השלכות על העשרת עולמו הפנימי ועל מנגנוני ההסתגלות של הילד.

ליקויי שפה ולמידה משניים
הדיספרקסיה עלולה לפגוע במיומנויות הלשוניות בעלות הצביון התנועתי המודגש. הדיבור, שמצריך תיאום תנועות עדין ומורכב בחלל הפה, עלול להיפגם בתסמונת. הפרעות הטעמה, שטף ומקצב הדיבור נצפות בשכיחות גבוהה בקרב ילדים שסובלים מדיספרקסיה.

ממכלול המיומנויות האקדמיות, הכתיבה- בשל בסיסה התנועתי המודגש -היא המכשלה הקשה ביותר עבור הילד הדיספרקטי.

קשיי כתיבה שמקורם בדיספרקסיה
קשיי כתיבה שנגרמים מהפרעות בתכנון תנועה מתבטאים בכתיבה אטית, הססנית ומגושמת. הארגון המרחבי של הכתב לקוי ואותה אות מקבלת ייצוגים גרפיים שונים ומשונים, עם מחיקות רבות וכתיבה מקוטעת ונעדרת שטף תנועתי. הכתיבה נפגעת על שני היבטיה: ארגון המרחב ועיצוב תנועת האותיות. כיוון עיצוב האותיות עלול להשתבש ולגרום לבלימת שטף ומקצב הכתיבה. כאשר האותיות אינן מעוצבות בצורה מדויקת, קריאות הכתב יורדת. אותיות מסוימות, בעיקר הסופיות - ף,ץ - דורשות תחכום תנועתי גבוה למדי ורישומן מהווה אתגר קשה עבור הילד הדיספרקסי.

בקבוצת ילדים מגושמים שאובחנו כסובלים מקשיים בתכנון תנועה 80% דורגו על-ידי מוריהם כלוקים בכתיבה. ילדים הלוקים בתכנון תנועה נמצאו בעלי הישגים לימודיים נמוכים בעיקר בתחום הכתיבה גם במחקרם של רוסוניס, גאוסן וסטרטון. בעבודות של לסלו10 נמצא שתכנון תנועה הוא גורם מרכזי להצלחה במטלה של העתקת צורות. המסקנה שעולה מעבודות אלה היא שיש להדגיש את שיפור הרגישות הקינסתטית ואת תכנון התנועה בתהליך הוראת הכתיבה.

ההיפוטוניה
ההיפוטוניה -מתח שרירי נמוך- שכיחה מאוד בקרב ילדים עם דיספרקסיה ומכבידה אף היא על פעולת הכתיבה. הדיספרקסיה מלווה במנח ישיבה ובאחיזת עיפרון לקויים ואלה פוגמים במהירות הכתיבה ובמאמץ המושקע בה. ארגון האותיות, המילים והשורות בתבניות תקניות ומסודרות במרחב המחברת לוקה בכתיבת הילד הדיספרקטי. הוא אינו מסוגל לכבד את דרישות הגודל היחסי, התבניות, המרווחים והיחסים ביניהם.

הליקויים בדימוי הגוף והקשיים בתפיסה מרחבית ובמודעות צדית משתקפים בכתיבת ילד זה בהיפוך אותיות ומספרים, ב"כתב ראי" ובשיבושי כיוון. ילד הלוקה בהתפתחות הפרקסיס אינו משיג - או משיג באיחור רב - אוטומטיזציה של הכתיבה. גם לאחר כיתה ד' - מועד בו רוב הילדים מבצעים כתיבה אוטומטית - הוא כותב את אותה האות בדרכים -גודל, תנועת עיצוב, צורה- שונות, כאילו הוא ממציא אותה כל פעם מחדש. ילדים שסובלים מדיספרקסיה לשונית מתקשים ליצור קשר בין שפה לבין צלילי המילים11. למרות שהם מסוגלים לחזור על מילים במדויק, הם יאייתו אותן עם שגיאות. החוקרים מצביעים על הקשיים של הילדים האלה בקישור בין התמונה של מילה לבין הצלילים שלה ובין התנועות שיש לבצע לרישום צלילים אלה.

השלכות ההפרעות בידיעת הגוף ובשימוש בו על תהליך הכתיבה מתוארות בהרחבה על-ידי אוזיאס.12 היא מדמה את התופעה ל"אגנוזיה של מנחים ושל תנועות" ומונה את ביטוייה ב: אחיזה גרועה של כלי הכתיבה, קשיים בשמירה על יציבות ועל עקיבות מנח היד בשעת הרישום - היד מתעוותת כמו בחיפוש שווא אחר המנח המבוקש - שיבושים בשילוב בין רצף מנחים הנחוצים למהלך המערך התנועתי ואובדן תחושת הצורות הגרפיות עם כל שינוי בגודל האותיות. לילדים אלה אין קשיים תנועתיים - לא חמורים, על-כל-פנים - כישלונם נובע מהפעלה לקויה של הכישורים התנועתיים החבויים שלהם.

ילדים שסובלים מתסמונת זו יתקשו לחולל שינוי בהתנהגות התנועתית שלהם. לדברי אוזיאס, בשלבים הראשונים של ההוראה המתקנת, בעקבות ניסיונות שיקום חלה אף הרעה בולטת בפעילות התנועתית- גרפית שהופכת מהוססת, חסרת עקיבות ומעוותת יותר. דיספרקסיה עלולה לפגום במיומנויות אקדמיות אחרות אשר מותנות בתפיסה מרחבית כגון: כישורים מתמטיים בסיסיים, לימוד הגיאומטריה,קריאת מפות והתמצאות בהן.


8Cermac,S.(1985) Developmental dyspraxia. In E. A. Roy (Ed.), Neuropsychological studies of apraxia and related disorders.New York: North Holland
9Ayres,A.J.(1989).Sensory Integration and Praxis Tests.Los Angeles:Western Psychology Services
10Laszlo,J.,Bairstow,P.J.(1984). Handwriting Difficulties and Possible Solutions. School Psychology International,5,207-213
11Snowling, M. J., Stackhouse, J., & Rack, J. P.(1986). Phonological dyslexia and dysgraphia:A developmental analysis.Cognitive Neuropsychology, 3, 309-339
12Auzias,M.(1970).Les troubles de lecriture chez lenfant. Paris: Delachaux et Niestle





ד"ר אילנה מודלינגר
יסודות ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב
בית הספר לחינוך
© הבאביתפרקקודם