יסודות ההבעה הכתובה -כתיבה וכתיב
עמוד הבית
אודות האתר
המחברת
מפת האתר
כתבו לי










מבוא
כישורי הלמידה
הכתיבה
הכתיב
הוראת הכתיבה
אבחון
טיפול
מהלך הטיפול
סיכום
המחקר
מונחון
מילון אנגלי
ביבליוגרפיה עברית
ביבליוגרפיה אנגלית









מחקר האוריינות של השנים האחרונות מעלה שוב -על במה מודרנית עם תאורה ועוצמה מחודשות -את רעיון הוראת הלמידה. אין די בפירוק השפה על גורמיה, בפירוק הילד על כישוריו ובשיפוץ כל הרכיבים האלה כדי ליצור אדם בעל אוריינות נאורה. המפתח להוראת הלמידה היא הקנית המטה-קוגניציה, היכולת למודעות, לפיקוח ולויסות עצמי של התהליכים ההכרניים.

כישורי-העל האלה הם מפלס עליון החולש על כישורי היסוד ומשקף את היכולת של הלומד להבין את תהליך הלמידה והחשיבה שלו עצמו.

רוב הילדים לא זקוקים ללימוד פורמלי של הכישורים המטה-קוגניטיביים. הם מתפתחים בהם בטבעיות, בקליטה סופגת של דגמי המבוגר - ההורה והמורה. הילדים הופכים עד מהירה ללומדי עצמאיים שמסוגלים לנתח מטלה חדשה, לזהות את דרישותיה, להעמיד לרשותה את הידע המתאים ויודעים לעבור את כל שלבי העשייה עד השלמתה. אך לא כל הילדים מאמצים מתוך צמיחה טבעית את כישורי הגג האלה. יש ילדים שזקוקים להכשרה שיטתית ברכישה של כישורי-העל ובהפעלתם. כישורי- העל -כמו למשל אסטרטגיות למידה - יכולים להשתפר באמצעות אימון וטיפול לכן אפשר להעניק אותם גם לילדים שאינם רוכשים אותם באורח ספונטני. ללמד ללמוד הוא המטלה המרכזית המוטלת על כתפי כל מורה.


נעלה בקווים כלליים אחדים מעקרונות סוגיה חשובה זו.

גסקינס1 וברון מיישמים את עקרונות הוראת הלמידה לעבודה עם ילדים שמגלים סגנונות הכרניים לקויים בקריאה. המטרה המרכזית של העבודה עם הילדים היא להביא אותם למודעות לתהליכים המעורבים בחשיבה הדרושה לביצוע מטלה לימודית. הם מדגישים ארבעה רכיבים מרכזיים בשיטתם:

רכיבים שמשפיעים על החשיבה התלמיד חייב להגיע למודעות בדבר מאפייני הלמידה שלו ולקבל על עצמו אחריות לשפר אותם.

הסיבות להפעלת אסטרטגיה
התלמיד מקבל הסבר על הסיבות להפעלת אסטרטגיה מסוימת ודוגמאות רבות לשימוש בה כדי לקדמו לקראת הכללת המידע.

שיטות של הכוון-עצמי תלמידים שלא מסוגלים להפעיל שיטות של הכוון-עצמי בצורה אינטואיטיבית מקבלים הוראות ישירות כיצד לארגן את החשיבה תוך מעורבות פעילה, שליטה ופיקוח על המטלות.

אסטרטגיות הכרניות
קטגוריה זו כוללת רכישה של דרכי למידה, שיטות של פתרון בעיות, העלאת השערות ודימויים.

המחברים מדגישים את הצורך לבודד את הרכיבים בשעת הקניתם ולא להעמיס על התלמיד מגוון מבלבל מההיצע של תכנית שיקום של דרכי הלמידה. עיקרון מרכזי ביותר בהכשרה זו - והדבר מוסבר היטיב לתלמיד - שלאחר שהוא משיג שליטה עצמית על למידתו, עזרת המורה, בהדרגה, מוסרת.

כשרים מיוחדים

גישה מעשית וקרובה יותר למציאות הכיתה מוצעת על-ידי גלזהייזר:2
יש ללמד בצורה ברורה ומפורשת את הכושר.
יש לספק תרגול לשליטה בכושר עד רמת הביצוע האוטומטי.
יש להתחיל בחומר קל.
עם העלייה בבקיאות התלמיד יש להגביר את רמת הקושי.

כשרים כלליים לוויסות עצמי
יש לטפח את יכולת התיקון והוויסות העצמי של התלמיד תוך הסרת דרישות אחרות
יש להורות ישירות ובצורה מפורשת פיקוח והשגחה עצמית.
יש לעודד ולתמוך במאמצי התלמיד לבחון את ביצוע הכושר.
יש לדאוג לכך שהתלמיד יעקוב באורח שיטתי ומדויק אחר התקדמותו.

יישום הכשרים
יש ללמד את מאפייני המטלות בהן יש לכושר תפקיד.
יש ללמד את התלמידים לזהות את המטלות בהן נדרש הכושר.
יש להשתמש במגוון רחב של חומר לתרגול.

מגמת הדמוקרטיזציה של ההוראה, העברת האחריות על תהליך הלמידה לידי התלמיד תוך נסיגה של המורה מהעמדה האומניפוטנטית המסורתית מצויה מזה שנים בעולם ההוראה. הרכיב החדשני בגישות המודרניות היא בכך שההוראה עוסקת בתהליך הלמידה ולא בהקניית מידע. המורה החדש מצופה להביא את תלמידיו לחקור ולנצל את כישוריהם, לתכנן ולפקח על אסטרטגיות הלמידה שלהם.


כתיבה וכישורי מטה-קוגניציה

בפעולת הדיבור נוכחות המקשיב מספק ליל משוב בו-זמני ופעיל המסדיר את תקינות ובהירות דבריו. באמצעות שאלות הבהרה או הבעות פנים, קימוט הגבות או כל סימן מוסכם אחר מובל הילד בעזרת בן שיחו אל ההבעה התקנית, המתקשרת והמובנת. בכתיבה, הילד לא זוכה למשענת המתקנת והמבהירה של הצד שכנגד. מכיוון שאין נמען פעיל המפקח על תקינות ההבעה, חייב הכותב לפתח בקרה עצמית כדי לבצע כתיבה תקשורתית נאותה.

מודעות תקשורתית
התנאי הראשוני לכתיבה מתקשרת היא מודעות הילד לעובדה שמטרת עיצוב האותיות היא הפקת תוכן שצריך להיות מובן לקורא. בד בבד עם הדאגה לתקינות פעולת רישום האותיות חייב מורה האוריינות לפתח בילד הכותב את המודעות התקשורתית, היינו את ההתחשבות בנמען, בקורא המגבלה הבולטת ביותר ביכולת ההגהה העצמית נובעת מכתיבה אגוצנטרית בה הכותב "אינו תופס את הפרספקטיבות של הזולת", של הקורא.

הכותב כקורא
כדי לקדם את יכולתו של הילד להפיק כתיבה מתקשרת עליו להתנסות, כבר בראשית הפעילות, בתפקיד הקורא של עבודותיו הוא. האגוצנטריות אופיינית מאוד לילד הצעיר והוא זקוק להדרכה נינוחה וידידותית קראת אימוץ תפקיד הקורא של כתביו. המשחק הפשוט של "החלפת כיסאות" כלומר למעבר בין תפקיד הכותב לתפקיד הקורא אינו מוכר לרוב הילדים.

כדי לבדוק את המודעות התקשורתית של ילדי מחקר הרקע, נהגתי להציג בפניהם דף ממחברתם והטלתי עליהם את תפקיד המורה האמור לקרוא - ולהבין - את עבודת  הבית שלהם. רוב ילדי המחקר הופתעו מהזווית הזאת של בעייתם. מקצת התלמידים שהתנסו בתלונות - מצד מורים אמיצים שהעזו להפר את השתיקה הסובלנית - על כתיבתם המשובשת ראו בהן ביטויי גחמנות עצלים או מרושעים של המורים ולא ייחסו להן משמעות של בקשה לתקשורת נאותה. כאשר הכתיבה מוצגת כמטרה לימודית בפני עצמה ולא כחלק אינטגרלי של מכלול תקשורתי, הכישלון בה נתפס כבעיה לימודית מגודרת בין הילד לבין מחברתו.

ההבעה הכתובה האגוצנטרית - מובנת וטבעית אצל הילד הצעיר - ממשיכה לאפיין את כתיבתם של תלמידים שאינם מפתחים מודעות וערנות תקשורתית ואינם מאמצים את הפרספקטיבות של הקורא. פגע זה של "הכותב לעצמו" קיים גם בקרב הסטודנטים ובמהלך שנות עבודתי באוניברסיטה נאלצתי לקרוא מאות רבות של עבודות שאילו לא היה לי "ידע אישי" בנושאיהן, דבר לא הייתי מבינה מהן.

"כתיבה אגוצנטרית" מסוג אחר קיימת אצל המומחה המנסה לתקשר "ממרומי" מומחיותו עם קוראיו. המומחה לא תמיד טורח להסביר את הדברים היות שהם "מובנים לו" מאליהם או מאידך, מחשש שמא לא יובן הוא מרבה להסביר גם את המובן מאליו לקוראיו. בכתיבה לקהל קוראים הומוגני אפשר להשיג שליטה טובה על העברת הידע בלי לפנות מעל או מתחת לרמת ציפיות הנמענים. בפנייה אל קהל הטרוגני מבחינת הידע המקצועי, קשה להגיע למינון מדויק ולמצוא את הרמה הנאותה של סיפוק המידע.

אין לי ספק שגם בקרב קוראי ספר זה יש המוצפים בהסבר חוזר של הידוע להם ואחרים הזקוקים להעמקה, להמחשה ולהבהרה יותר מהמוצע בספר.


הגהת הכתוב

כתיבה תקשורתית נאותה דורשת בדיקה עצמית של הכותב במהלך ובתום העבודה. בדיקה זו מחולקת לשני שלבים: הגהה פנימית-הגהה חיצונית. ההגהה הפנימית עוסקת בתקינות הצורנית והתכנית -עיצוב, עימוד, איות, ניסוח וכד' - של הכתוב. לעומת ההגהה הפנימיתשהיא בעיקרה ציד שגיאות ותיקונן, מתרחשת ההגהה החיצונית מזווית הראייה של הקורא הפוטנציאלי. בהגהה החיצונית הכותב "מחליף כיסא" ומעיין בעבודתו מנקודת מבטו של הקורא. "כתיבה בין עמיתים", במסגרתה הילד מנהל התכתבות עם חבר בכיתה, יכולה להקל עליו את תפיסת קיומו ונוכחותו של הקורא.

אסטרטגיות מיוחדות ללימוד כתיבה וכתיב
בנוסף לכישורי המטה-קוגניציה הכלליים, שכוחם יפה לכל תהליכי הלמידה, יש אסטרטגיות מיוחדות המומלצות ללימוד הכתיבה והכתיב.

אורמונד וג'נקינס מונים שבע אסטרטגיות לרכישת הכתיב:

השמעת המילה.
ביטוי-יתר, הקרוב יותר לאופן כתיבתה וביטוי כל אות.
דימוי חזותי - העלאה של דימוי המילה בזיכרון החזותי.
חזרה על אותיות המילה.
ניתוח המילה (שורש, תחיליות, סופיות וכד').
השוואה לכתיב הנכון.
שימוש בחוקי הכתיב.

חוקרים אלה מצאו כי קליטת המילה השלמה, הדמיה חזותית שלה, השמעתה ושינון האותיות המרכיבות אותה יוצרים את מהלכי רכישת הכתיב היעילים ביותר. וונג3 מדגישה את הידע הפונולוגי, ניתוח מבני של מילים ואסטרטגיות איות ומעל לכל בקרה על התוצר המוגמר כתנאי יסוד של רכישת הכתיב.

החוקרים4 של הכשרים המטה-קוגניביים מצאו שתלמידים הנכשלים בכתיבה מגלים שליטה נחותה בתהליך הכתיבה, תלות במדדים חיצוניים להערכה והיעדר תחושת אחריות אישית על עבודתם.


1Gaskins IW Baron J (1986)Teaching poor readers to cope with maladaptive cognitive styles Jld 18 390-394
2Gelzheiser,L.M., Shepherd,M.J.,Wozniak, R.H.(1986).The development of instruction to induce skill transfer. Exceptional Children,53,125-129
3Wong,B. Y. L.(1986) .A Cognitive Approach to teaching Spelling. Exceptional Children,53 (2),169-173
4Englert,C. S.,Hielbert,E.H.,Stewart,S.R.(1985). Spelling unfamiliar words by analogy strategies.Journal of Special Education,19 (3),291-305






ד"ר אילנה מודלינגר
יסודות ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב
בית הספר לחינוך
© הבאביתפרקקודם