יסודות ההבעה הכתובה -כתיבה וכתיב
עמוד הבית
אודות האתר
המחברת
מפת האתר
כתבו לי




תפיסה שמיעתי





מבוא
כישורי הלמידה
הכתיבה
הכתיב
הוראת הכתיבה
אבחון
טיפול
מהלך הטיפול
סיכום
המחקר
מונחון
מילון אנגלי
ביבליוגרפיה עברית
ביבליוגרפיה אנגלית







התפיסה השמיעתית מוגדרת כיכולת לתת משמעות לגירויים צליליים וכהבנת העולם השמיעתי ובחירת הצלילים המשמעותיים להסתגלות.1 התהליך התפיסתי מתואר כיכולת לעבד, לאצור, לתכלל ולארגן מסרים המגיעים דרך הערוץ השמיעתי.2

מערכת עיבוד המידע השמיעתי כוללת ארבע רמות:
הראשונה היא הרמה הנירולוגית, רמת החישה דרכה מתקבלים הצלילים.
הרמה השנייה היא רמת ה"האזנה".
ברמה השלישית מתרחשת התפיסה השמיעתית הכוללת תהליכי הבחנה, זיהוי צלילים וסיווגם.
ברמה הרביעית ניצב הזיכרון השמיעתי המארגן את הגירויים ומאפשר את אחסונם ואת שליפתם.

רמת החישה
ברמת החישה הגירוי עובר מהסביבה למרכז התואם במוח. הסכמה הבאה מתארת את רצף התהליך מהפקת הצליל ועד לקליטתו בקליפת המוח האודיטורית: ויברטור מייצר צליל - הצליל מופק באוויר - הופך לסימן אקוסטי - עובר דרך עור תוף האוזן הופך מכני - עובר דרך הנוזל התוך-אוזני -הופך לסימן הידראולי- עובר דרך עצב השמיעה - הופך לסימן חשמלי - עובר לקורטקס האודיטורי - הופך לסימן אודיטורי.

רמת הקשב
רמת הקשב היא רמת המוכנות לקליטת הגירוי החושי. ההאזנה מוגדרת כמערך רוחני המופעל על-ידי האדם כאשר הוא מנסה לקלוט מידע הזורם אליו דרך מאורעות קוליים. ההאזנה היא פעולת ברירה של גירויים חשובים. מיומנות זו קשורה בו-זמנית ביכולת הנירולוגית של השמיעה ובמנגנונים הקשורים בה, במצב נפשי של מוכנות, באופי התהליך התפיסתי וביכולת לתת משמעות לצלילים. כמו הקשב, כך גם ההאזנההיא מושג מופשט ומשתנה. היא מושפעת מגורמים רבים רמת ההניעה, אורך התצוגה של הגירוי השמיעתי, חשיבות הגירוי למאזין והשפעות המסיחות את רצונו להאזין.

מיומנות ההאזנה היא מיומנות נלמדת. תחילה, התינוק מגיב לרעש באופן רפלקסיבי. לאחר מכן, במשך החודשים הראשונים לחייו, מתפתח הקשב בשלבים. התינוק לומד לסנן צלילים, לאתר את מקומם, לזהות את המקור שהשמיע אותם ולהבין את מטרתם. באמצעות ההבחנה בהבדלים והערנות ההולכת וגוברת לקליטת הבדלים אלה מתפתחת יכולת הקשב השמיעתי.

בין השנים ארבע עד שמונה חלה האצה בהתפתחות יכולת ההאזנה. בגיל שמונה יכולים רוב הילדים לזהות ולסווג כמעט כל צליל הנשמע בסביבתם.

מחקרים רבים מזהים קרבה בין יכולת ההאזנה לבין יכולת הקריאה. לטענת החוקרים, שתי המיומנויות קשורות בתהליך רוחני משותף, ואיכות ההאזנהשל הילד הקטן; קובעת את רמת הקריאה שלו בכיתות הראשונות של בית-הספר.3

רמת התפיסה
התפיסה השמיעתית מסוגלת לקלוט ולתת משמעות לגירוי רק על רצף של זמן. ממד הזמן הוא המייחד את מערכת השמע והופך את התפיסה השמיעתית לחוויה המשכית ודינמית. הבנת משפט אפשרית רק על-ידי קשור בין תחילתו לסופו, ומתן משמעות לרצף צלילים אפשרי רק על בסיס כוליותה של הסדרה.

בשל מאפיין ייחודי זה של התפיסה השמיעתית היא תלויה בכושר נוסף - ביכולת לארגן סדרות. החוקרים משערים שהתפיסה הסדרתית אינה מתבצעת על-ידי תפיסת כל פריט נפרד שלה אלא על בסיס"איכויות" מסוימות של הסדרה כולה. סדרת צלילים נתפסת כמאורע תפיסתי אחיד ושלמות הצורה משמעותית מעבר לחלקיה. לתכונה זו של הקליטה השמיעתית השלכות חשובות על דרך ההוראה של מיומנויות השפה. ממד הזמן, המבדיל בין התפיסה החזותית לשמיעתית, משפיע גם על אופן העיבוד של הגירוי השמיעתי. אתהנתונים החזותיים האדם קולט ומעבד מהסביבה. היות שהגירוי השמיעתי - מעצם טיבו - נעלם, הנתונים השמיעתיים חייבים להיקלט בזיכרון קצר-טווח ולעבור את העיבוד ממנו.

הבחנה שמיעתית
שלב חשוב בתהליך התפיסה השמיעתית הוא ההבחנה השמיעתית, המוגדרת4 כ"יכולתו של הפרט להכיר גירויים שונים ולהבדיל ביניהם בתוך מערכת חישתית אחת". יכולת זו כוללת מתן "שם" לגירוי או לסדרת גירויים והבחנה בייחודי שבהם. הלמידה להבחין כרוכה בלמידה לצפות בשוויון ובשוני שבין פריטים על בסיס קנה -מידה בעל ערך. תהליך ההבחנה מתרחש במהירות גדולה והקולט מסוגל להסיק מסקנות הכרניות על בסיס מספר קטן מאוד של תכונות. מנגנון ההבחנה אינו ייחודי לאדם. בעלי חיים מצוידים אף הם במנגנונים מובנים לזיהוי נתונים חשובים בסביבתם. ייחודיותה של המערכת התפיסתית האנושית היא ביכולתה לבנות ייצוג סמלי ומושגי לפריט המובחן.


מבין תפקודי התפיסה הרבים שנחקרו על-ידי באטר לאיכות התפקוד במטלות התפיסה השמיעתית בלבד כושר ניבוי והשפעה משמעותית על ההצלחה בבית-הספר. כישלון בקריאה ובכתיבה תואם בדרך כלל לכישלון במבחני התפיסה השמיעתית. איירס בדקה את המתאם בין שישים וארבעה גורמי תפיסה ותפקוד לבין הצלחה אקדמית ומצאה כי לשני גורמים בלבד - תפיסת הרצף השמיעתי ותיאום בין שני חלקי הגוף - יש קשר משמעותי עם ההצלחה בקריאה.

מאה ושישה מחקרים הקושרים בין רמת הקריאה ומיומנויות תפיסתיות שונות הראו כי לחמישה רכיבי התפיסה השמיעתית: הבחנה, צירוף הברות, זיכרון, כילול חזותי-שמיעתי והבנה שמיעתית יש קשר גבוה ומשמעותי עם יכולת הקריאה. אחת הבעיות הבולטות שהתגלו בקרב ילדים לקויי למידה היא בעיית הקשב השמיעתי, ההאזנה. ילד לקוי למידה מגלה לרוב קשב קצר ובלתי ממוקד. הוא אינו מסוגל לערוך סינון בין דמות ורקע שמיעתיים או להתרכז בגירוי אחד מתוך שפע של גירויים. ילדים לקויי למידה מגלים נחיתות האזנה בכל אחד מן התפקודים; השמיעתיים הבאים ברירה, מיקוד והעברת המיקוד. בעיית הברירה מתבטאת בחוסר יכולתו של הילד לבודד את הצליל המשמעותי מתוך סדרה של צלילים או מתוך סביבה רועשת. הקושי במיקוד מתבטא בחוסר יכולת לעגן את הקשב על צליל או על מילים לאורך הזמן הדרוש לקליטתם. הבעיה בהעברת המיקוד מתגלה בקשייו של הילד להעביר את הקשב אל הגירוי החדש כאשר הצליל הישן לא דרוש לו יותר.

קשיים נוספים בתחום התפיסה השמיעתית אותרו בנושא הזיכרון השמיעתי. ילדים לקויי למידה מגלים חוסר יכולת לשמר מידע בזיכרון קצר-טווח והדבר פוגם בתהליך עיבוד המידע השמיעתי שלהם. מערכת הזיכרון של ילדים לקויי למידה מתקשה לעמוד בעומס יתר של גירויים. יש המפרשים קושי זה בפגם בטווח הזכירה של גירויים שמיעתיים ואילו אחרים מייחסים את מקור הקושי לחוסר יכולתו של הילד לקוי הלמידה לשנן חומר ששמע. היות שילדים לקויי למידה נכשלים כבר בראשית התהליך השמיעתי, הם אינם מצליחים להעפיל לשלבים גבוהים יותר של עיבוד, אחסון ושימור המידע השמיעתי. האסטרטגיות שלהם לקיבוץ תסמיכי דלות והזיכרון לטווח ארוך שלהם אינו מאורגן כראוי. הם מתקשים לזכור את סדר האותיות והצלילים במילה, דבר שגורם להם לבלבול בקריאת מילים ובהבנת משמעותן. הם עלולים לגלות קשיים בלימוד רצפים שונים כגון: ימות השבוע, החודשים, עונות השנה, מספרים, תאריכים, אותיות האלף -בית וסדר של הוראות.

בלר, אבי השיטה האודיו-ורבלית לטיפול בקשיי קריאה, ממקד את מקור הליקוי בנקודת ההצטלבות בין המעגל האודיו-פונטי לבין מיומנויות השפה. לפי תפיסתו, בשלבים המוקדמים של ההתפתחות הלשונית מתהווה מפגש בין הכשרים האודיו - פונטיים של הילד; לבין השפה ונוצרת היכולת האודיו - ורבלית.

אוטומטיזציה תקינה של שלב זה היא תנאי בסיסי לרכישת המיומנויות האקדמיות של הלשון. הדיסלקציה היא ביטוי של כישלון בארגון התפיסה האודיו-ורבלית ושיטתו הטיפולית מיועדת לשחזור התהליך ולבנייה מחודשת של האוטומטיזציות הרעועות.


1Wepman, J. M. (1972). Dyslexia: Its relationship to language acquisition and concept formation.In J. Money (Ed.),Reading disability. Baltimor: Johns Jopkins University Press
2'Myklebust, H. (1954). Auditory Disorders in Children. New York: Grune and Stratton
3 Menyuk, P. (1971). The acquisition and development of Language. New Jersey: Englewood Cliffs Prentice Hall
4 Guilford, J. (1967). The Nature of Human Intelligence. New York: Mc Graw Hill
5 Wepman,Hammill, Larsen



ד"ר אילנה מודלינגר
יסודות ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב
בית הספר לחינוך
© הבאביתפרקקודם