יסודות ההבעה הכתובה -כתיבה וכתיב
עמוד הבית
אודות האתר
המחברת
מפת האתר
כתבו לי




שליטה צדית





מבוא
כישורי הלמידה
הכתיבה
הכתיב
הוראת הכתיבה
אבחון
טיפול
מהלך הטיפול
סיכום
המחקר
מונחון
מילון אנגלי
ביבליוגרפיה עברית
ביבליוגרפיה אנגלית







בשל הקשר האמיץ שמתגלה בין שליטה צדית לבין המיומנויות הלשונית, מן הראוי שננסה לסקור ביתר העמקה את המידע הקיים ביחס לנושא השליטה הצדית. בספרות המקצועית קיים ערפול רב הן במינוח והן במתן המשמעות לתופעות הקשורות בנושא השליטה הצדית. נגדיר לכן אחדות מהן:

אסימטרייה מוחית או התמחות המיספירית
לכל המיספירה מוחית סגנון קוגניטיבי משלה. אצל רוב בני האדם ההמיספירה השמאלית מתמחה בניתוח אנליטי, הגיוני וממונה על רוב התפקודים הלשוניים. ההמיספירה הימנית פועלת בסגנון כוללני, תבניתי ועוסקת בעיקר ביחסים מרחביים.

אינטגרציה בין ההמיספירות המוחיות
תכונה אחרת שמאפיינת את המוח היא יכולת הכילול של המידע שמתקבל דרך הקולטנים משני צדי הגוף. לתכונה זו השפעה ממזגת וככל שהיא מפותחת יותר כך פוחתת דרגת האסימטרייה, היינו הייחודיות התפקודית של מחצית מוחית אחת. חקר האינטגרציה הבין מוחית עדיין בראשיתו ופרט לשאלות מרתקות, טרם העלה ממצאים חד-משמעיים.

מודעות צדית
אחד הכישורים המרחביים של האדם באמצעותו הוא מבחין אוטומטית בין צדו הימני לשמאלי ובמיקומם היחסי - ימין, שמאל - של האובייקטים בסביבתו.

שליטה צדית
שליטה צדית פירושה שאיברים בצד אחד של הגוף עולים ביעילות תפקודם איכות, מהירות, דיוק וכד' על האיברים בצד השני. נוהגים להבחין בשליטה של יד, עין, אוזן ורגל. היד השלטת, למשל, מבצעת מטלה תנועתית במהירות העולה ביחס של 2/3 על היד המשנית.

יש קרבה וקשרים הדדיים רבים בין התופעות האלה אך גם בלבול וערפול בהבחנה ביניהן.

התמחות המיספירית
אחת התגליות המרתקות ביותר של חקר המוח היא ששתי מחציותיו, שנראות לכאורה זהות מבחינה אנטומית - אחת כבבואת הראי של השנייה - מתמחות בתחומי ודרכי תפקוד שונים זו מזו.

לפי התאוריה של "הפוטנציאל הראשוני הזהה", בשלבים הראשונים של רכישת השפה שתי מחציות המוח מעורבות בצורה שווה. עם הזמן, המחצית השמאלית משיגה שליטה בתהליכי הדיבור והשפה בכלל. על מועד השלמת הבשלות הזו חלוקות הדעות  בקרב החוקרים.יש המצביעים על גיל חמש כתקרת התהליך ואילו לדעת אחרים, ההבשלה מסתיימת לקראת גיל ההתבגרות. לעומת התאוריות ההתפתחותיות עלתה התפיסה של invariant lateralization לפיה התפקוד הלשוני של אחת המחציות המוחיות קיים כבר בשעת הלידה ואינו מושפע מכל גורם התפתחותי.

עליונות ההמיספירה הימנית בתפקודים מרחביים מקובלת היום על כל המומחים. ההבדל בין ההמיספירות אינו רק בתכנים שהן מעבדות - שפה לעומת מרחב - אלא גם באופן בו הן פועלות. ייצוג העולם במחצית השמאלית הוא פרטני, בימנית הוא גלובלי. הן חושבות אחרת, השמאלית בצורה אנליטית, הימנית בדרך סיתנטית, אסוציאטיבית.

לאי-השוויון בתפקודי שתי מחציות המוח נודעת משמעות רבה בפעילות ההכרנית. אי-השוויון מאפשר למוח לקבוע עדיפויות ולהגיע להחלטות ולקו פעולה תוך סילוק חלופות אחרות. תפקיד המחצית השלטת הוא לשמש מקום מרכזי במוח לעיבוד מידע. "היעדר מערכת מרכזית לעיבוד ולפיקוח, בעיקר על התהליכים העדינים של למידה, דיבור וקריאה, מוביל לבלבול ניכר מהסוג שרואים במקרים של נזק מוחי
מזערי.

מודעות צדית
מודעות צדית היא יכולת ההבחנה הרצונית בין צד ימין לצד שמאל. האדם בנוי ברובו ממערכות דו- צדיות וערוך מבחינה נירולוגית לתפקוד כפול זה. למרות שהדו-צדיות הוא נתון מבני, תחושת כיווניות והמודעות לה אינן מולדות אלא נרכשות בתהליך הבשלה אטי.


כאשר ילד מזהה את הצד הימני או השמאלי לאחר מחשבה ארוכה, באמצעות סימני עזר חיצוניים (שעון, נקודת חן וכד') או תנועות גישוש, כגון כתיבה, פירוש הדבר שהוא טרם הפנים את המודעות
הצדית.

למודעות צדית קודמות שתי הבחנות מרחביות: "למעלה-למטה" ו"קדימה-אחורה". המודעות לחלוקת המרחב ל"למעלה-למטה" מושגת בגיל צעיר יחסית בעזרת כוח המשיכה המסדיר היטב את החלוקה. ההבחנה בין "קדימה-אחורה" נשענת על שדה הראייה. כל מה שרואים הוא מלפנים, כל מה שלא רואים הוא מאחור. ההישג ההתפתחותי השלישי - המודעות ל-"ימין-שמאל" - מותנה במידה רבה בגיבוש שליטה צדית. בנטון גורס שהמודעות הצדית מבוססת על אי-שוויון בגרייה שמתקבלת מהשרירים ומהגידים של שני חצאי הגוף ועל תחושת העדיפות של הצד השליט. ילדים שמתקשים בגיבוש הצד השליט מגלים גם הפרעות במודעות צדית.

במסגרת חקר התפתחות תפיסת המרחב, פיאז'ה התמקד בסוגיית המודעות הצדית ואף יצר מבחן לבדיקתה. מודעות צדית, לדבריו, מתפתחת בשלושה שלבים. בשלב הראשון הילד רוכש אותה על גופו הוא, היינו נמצא בתחום המכונה "המרחב הסובייקטיבי". בשלב השני הילד מעתיק את המידע על גוף הזולת ובשלב השלישי על האובייקטים שבסביבתו. הסימנים הראשונים של המודעות הצדית מופיעים בגיל ארבע. בגיל שש הילד מסוגל להבחין בין ימין לשמאל בין אברי גופו. בגיל שתים-עשרה הילדים משיגים את תקרת הכושר, את התפקוד השלם.

שליטה צדית
המבנה המוחי הכפול הטריד והעסיק מאז ימי קדם את הסקרנות ואת המחשבה האנושית. מיתוסים אפופי מסתורין הילכו בקרב העמים בניסיון להבין את פשר הכפילות האנטומית הזאת. שתי הישויות - התאומים, ימין ושמאל - עוררו דחף ארכאי עמוק לקיטוב פשטני של טוב ורע. צד ימין הפך לטוב, לחזק ולישר - צד שמאל לרע, לאפל ולעקלקל.

סביב תפיסת האיטרות כעיוות נרקמה הסכמה אוניברסלית והיא מלווה את תולדות העמים, הדתות והמיתוסים וחודרת באכזריות גם לחיי היום-יום של מעשה החינוך. השפה הצטרפה באכזריות להנצחת ציד מכשפות; זה. העובדה שהמיספירה מוחית אחת מיטיבה לנהל את האברים שברשותה בשעה שהשנייה נחותה בפעילות זו הפכה מקור לניחושים, לחלומות ולתקוות כמוסות. אמונות בדבר "הכפלת האדם" באמצעות פיתוח ושיכלול אבריו הנחותים הצמיחו רעיונות של "תרבות שוות-ידיים" ושיטות חינוכיות לטיפוח רמת התפקוד של המחצית "המקופחת" של הגוף. אך כפי שהשלילה המגית של האיטרות וניסיונות הכחדתה; העלו רק חרס, כך גם אוטופיה של "האדם בעל ימניות כפולה" התרסקה עם חשיפת הנזקים הכבדים של ההתערבות הסביבתית אשר כופה את השליטה הצדית.

חקר גיבוש השליטה הצדית עבר טלטולים רבים ונמצא עדיין בערפל כבד במינוחיו, בדרכי ובאמצעי הבדיקה שלו. בשל חשיבות השליטה הצדית ללמידה, ננסה להסדיר ולנפות את המידע הרלוונטי לנו מסבך הטעויות והבלבול בו הוא לכוד.

היווצרות השליטה הצדית
העדיפות התפקודית של האברים מצד אחד של הגוף התפתחה - במקביל להיווצרות השפה - בתהליך
האבולוציה של האדם. שני המאפיינים, שליטה צדית ושפה, ייחודיים לאדם. עם התפתחות המדעים נמצא הרקע המוחי לעדיפות; תפקודית של האברים בצד אחד של הגוף. במשך שנים רבות סברו החוקרים כי מחצית המוח; המנהלת את המיומנויות הלשונית נוטלת על עצמה גם עליונות בפיקוד על אברי הגוף שברשותה.לפי תפיסה זו, לבני אדם בעלי שליטה צדית ימנית ארגון לשוני בהמיספירה השמאלית ולאיטרים בהמיספירה הימנית. הנחה זו הופרכה והמידע העכשווי מצביע על כך שהמיספירה השמאלית ממונה על התפקודים הלשוניים אצל רוב האנשים, לרוב - אך לא לכול -האיטרים המיספירה לשונית ימנית ואילו בקרב קבוצה קטנה של אנשים הפעילות הלשונית ממוקדת בשתי ההמיספירות.

ההעדפה האבולוציונית של צד ימין אצל רוב בני האדם זוכה להסברים מופלאים רבים. עד אשר תוצע תאוריה אמינה ומוכחת, נסתפק כאן בהצגת ההסבר הביולוגי לפיו הבחירה הוכתבה על-ידי המבנה האנטומי  של האדם. הימצאות הלב בצדו השמאלי של הגוף והצורך להגן עליו בשעת צייד ולחימה, יעד ליד ימין את פעילויות התקיפה וליד שמאל את פעולות ההתגוננות. השערת "תורת הלחימה הקדומה" אומרת שהאדם הקדמון חשף לסכנות - בתנוחות הצייד והלחימה - את הצד הימני של גופו וגונן בכך על צדו השמאלי - על משכן הלב. מנח זה יצר בתהליך אטי וממושך של התמחות יד ימין בכישורי כוח, דיוק וזריזות והשאיר ליד שמאל מעמד סביל של פעילויות מגננה.

ההסבר של עצם היווצרות העדיפות הצדית קל יותר ומקורו במגמות תהליכי ההתייעלות ובחוקי שיתוף הפעולה. כאשר האדם התחיל ליצור כלים בשתי ידיו הפעילות הבי-מנואלית דרשה שיתוף פעולה בין שתי המבצעות. תפקוד יעיל מותנה בחלוקת תפקידים ברורה ומוסכמת. יד אחת ממונה על דיוק, מהירות וכוח והשנייה על יציבה, איזון והחזקה. ידיים שוות שליטה, שאין להן התמחות תפקודית מתקשות לבנות, ליצור ולממש עשייה. ידיים שוות תפקוד מתחרות ביניהן, מפריעות זו לזו ומכשילות אחת את השנייה.

העמדת הימניות כתכונה קבועה של המורשת הגנטית של האדם מעלה סימני שאלה מביכים בדבר קיומם - למרות כל הלחצים, השלילה וניסיונות ההכחדה - של האיטרים. האם האיטרות היא סוג של שונות גנטית, מוטציה או ליקוי בקידוד הגנטי?

צדיות טבעית לעומת צדיות פתולוגית
שליטה צדית ימנית )או שמאלית( יכולה להיות תוצר של התפתחות תקינה או - בשכיחות נמוכה מאוד פרי תהליך פתולוגי. שליטה צדית פתולוגית נוצרת בעקבות פגיעה בהמיספירה מוחית שהייתה מיועדת לשליטה. הפגיעה במקרים אלה עלולה לגרום להעברת השליטה - בלית ברירה - להמיספירה הבריאה, המשנית במקורה. המדענים הדוגלים בהשקפה כי הימניות היא תכונה גנטית קבועה של האדם, רואים באיטרות סטייה מהנורמה וממקדים את עבודותיהם במקורות הפתולוגיים של היווצרותה.

התפתחות והתחזקות השליטה הצדית
גיבוש השליטה הצדית מתממש בתהליך הבשלה שמועד ביטוייו הראשונים ותקרת השלמתו טרם נקבעו בוודאות שתשביע את רצון כל החוקרים. קצב תהליך התגבשות השליטה הצדית אינו אחיד. ילדים שמקדימים בהבשלת השליטה הידנית ישיגו פעילויות תנועתיות שדורשות תיאום ומיומנות לפני אלה המאחרים בייצוב השליטה הידנית.

איטרות והיעדר שליטה צדית שכיחים למדי בקרב ילדים צעירים אך הולכים ופוחתים עם העלייה בגיל. שליטה ידנית - במבחן "חלוקת קלפים" למשל - בגיל שבע: % 62 ימנית, 20% שמאלית, 18% דו- צדית. אותו מבחן מעלה בגיל ארבע-עשרה: 77% ימנית, 13% שמאלית, 9% דו-צדית. שליטה עינית - במבחן "הצצה" - בגיל שבע: 53% ימנית, 33% שמאלית, 14% דו-צדית. בגיל ארבע-עשרה :70% ימנית, 25% שמאלית, 5% דו-צדית.

האחידות בשליטה הצדית עולה אף היא עם הגיל. בגיל שבע רק 41% מכלל הילדים מגלים שליטה צדית אחידה ימנית+שמאלית של עין ויד. בגיל ארבע-עשרה ל- 65% מכלל הילדים שליטה צדית אחידה במבחנים אלה*. יש המצביעים - כנראה בגלל בדיקה בסוללת מבחנים שונה - על אחוז אחידות גבוה יותר. מחקר מעקב ממושך מדווח על ידות ימנית ברורה בקרב 76% ושליטה צדית אחידה (עין, רגל, יד) בקרב 67% מכלל גילאי שש וחצי. באוכלוסיית המבוגרים נמצאו 70% עד 85% בעלי שליטה ידנית ימנית, 10%-7% שליטה ידנית שמאלית ו10%-20% בעלי שליטה צדית מעורבת.

קיימים הבדלים ניכרים בין מובהקות הצדיות של  היד, הרגל, העין והאוזן. לפי שאלון הצדיות של קורן
ידות ימנית מופיעה בשכיחות של 73%, שמאלית ב-5% ומעורבת  ב-22% באוכלוסייה. השליטה של
הרגל מתפלגת ל- 46% ימנית, 4% שמאלית ו - 50% מעורבת. בשליטה עינית החלוקה היא: 54% ימנית,5% שמאלית ו-41% מעורבת. המובהקות של השליטה האזנית היא הנמוכה ביותר:35% ימנית, 15% שמאלית ו-60% מעורבת. בשל ההסתייגות הרבה מבדיקת שליטה צדית באמצעות שאלונים, יש להתייחס בזהירות רבה לממצאי בדיקות אלה.






ד"ר אילנה מודלינגר
יסודות ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב
בית הספר לחינוך
© הבאביתפרקקודם