יסודות ההבעה הכתובה -כתיבה וכתיב
עמוד הבית
אודות האתר
המחברת
מפת האתר
כתבו לי




ליקויים באבחון השליטה הצדית





מבוא
כישורי הלמידה
הכתיבה
הכתיב
הוראת הכתיבה
אבחון
טיפול
מהלך הטיפול
סיכום
המחקר
מונחון
מילון אנגלי
ביבליוגרפיה עברית
ביבליוגרפיה אנגלית









הריאיון אינו הכלי הנכון לבדיקת שליטה צדית. אין לשאול את הנבדק באיזו יד הוא מבצע פעילויות שגרתיות - כתיבה, אכילה וכד' - אלא יש לבדוק את הנושא באמצעות כלים אבחוניים שנועדו למטרה זו. לא די להיווכח שהנבדק אכן מתפקד כפי שהוא הצהיר. אנו לא מטילים ספק בכנות דבריו, אולם העובדה שהוא מרבה לפעול ביד מסוימת לא אומרת שזו אכן היד השלטת שלו. דרישה זו נשמעת צורמת ומגוחכת בפשטותה, אולם כאשר אנו סוקרים את הספרות המקצועית אנו נדהמים לגלות כי במקורות מכובדים ביותר, הקביעה של הצד השליט נעשית על בסיס תחקור הנבדק או תצפית בפעילותו. שיטת "עשה זאת בעצמך" באמצעות שאלון לזיהוי היד השלטת מוצעת על-ידי קורן הנחשב לאחד המומחים הבולטים בחקר השליטה הצדית. קורן מודע היטיב לתהליכי ההיימנה ולאיטרות חבויה, כלומר הוא יודע כי ניתן להתרגל לפעילות - נחותה, דלה - ביד המשנית, אך הדבר אינו מונע ממנו לבסס את קביעת השליטה הצדית על שאלון התנהגותי.

נניח ששלושה ילדים - המצהירים שהם ימניים - נבדקים במבחן מהירות תפקוד וכל אחד מהם מבצע את המטלה בידו הימנית ב-20 שניות. ממצאי האבחון יאשרו את ימניותם ויציינו אחידות בתפקודם התנועתי. אם נחזור ונבדוק אותם במבחן המשווה בין מהירות הביצוע של שתי הידיים נמצא ש: הראשון משיג תוצאה של 20 ימין 40 שמאל, השני 20 ימין 20 שמאל והשלישי 20 ימין 13 שמאל.

הנבדק הראשון הוא אכן ימני ומצטיין בשליטה צדית חזקה העולה על היחס התקני של 3/2, הנבדק השני סובל מדו-צדיות והשלישי הוא איטר. בבדיקה השוואתית מסתבר אם כן שלא כל השלושה הם ימניים ורמתם התנועתית אינה שווה.


הטעויות לא פוסחות גם על המחקר של הצדיות. לרסן הרבה לחקור את האסימטרייה המוחית בתפקוד שמיעתי ומתרעם על השגיאות המתודולוגיות הקשות הקיימות בחקר הצדיות. הוא מציג את הקריקטורה הבאה להמחשת אווילות הצגת ממצאי חקר השמיעה הדיכוטית:


אוזן שמאל אוזן ימין
אינדקס צדיות
נבדק א 0
50
+100
נבדק ב 50
0
-100
ממוצע הקבוצה 25 25 0

בדיקת הממצאים לאור "ממוצעי קבוצות האיברים" מטשטשת ואף מאיינת את דרגתה ואת כיוונה של הצדיות.

בעבודת דוקטורט - בנושא השליטה הצדית בקרב תאומים זהים ותאומי אחווה - שנעשתה בארץ והודרכה על-ידי מיטב המומחים, היד השלטת נקבעה לפי דיווח הילדים וכל הממצאים רוכזו ברשימה - מבעיתה -; של עיניים, ידיים ואוזניים. ילדי המחקר פורקו לקבוצות של ידיים ימניות ושמאליות, עיניים ימניות ושמאליות ואוזניים ימניות ושמאליות. במחקר לא צוין למי שייכים האיברים האלה, לא הוזכרה כלל קטגוריה של שליטה צדית מוצלבת או של היעדר צד שליט והעובדה שלא היה תיאום בין המספרים (מספר העיניים והאוזניים השמאליות עלה בהרבה על מספר הידיים השמאליות) לא הטרידה את מבצע העבודה ואת מדריכיו.

השליטה הידית
כאשר בודקים את היד השלטת בעשייה הדורשת שיתוף פעולה מגלים שיעילות התפקוד שלה לא נובעת רק מעליונותה בכישורי הדיוק והזריזות כי אם מטיב העזרה שהיא מקבלת מהיד המשנית. משניות של יד אין פירושה היעדר תפקוד או תפקוד לקוי. ליד המשנית תפקידים חשובים בסיוע ובביסוס פעילות יעילה. היד המשנית מומחית בהושטת עזרה, בהכנת הרקע התנועתי הטוב ביותר לפעילות. היד השלטת לא יודעת לעזור

במבחן "חלוקת הקלפים" בולטת ההתמחות התפקודית של הידיים. היד השלטת מיטיבה להוריד במהירות ובמדויק את הקלפים. היד המשנית דואגת לאחיזה יציבה, בזווית נכונה של החפיסה. היא מתנדבת גם לפעולות סיוע כמו הפרדת הקלפים ודחיפתם לקראת ההורדה. כשהיד השלטת צריכה לבצע את הפעילויות "המשניות" האלה היא אינה מגלה כישורי עזרה ושיתוף פעולה. אחיזת החפיסה שלה נוקשה והיא לא טורחת לסייע בייעול ובקידום עבודת היד השנייה.

ילדים שמתקשים בתפקוד החזותי מרבים להפעיל את היד המשנית לייעול הפעילות הגרפומוטורית. בשעת העתקה, היד המשנית שלהם מצביעה, שומרת ועוקבת אחר המילים שהיד השלטת מעתיקה. ילדים שלוקים באסטרטגיות של תפקוד תנועתי אינם מנצלים כראוי את תרומות הגיבוי של היד המשנית. בפעילויות עיפרון-נייר במקום ייצוב הנייר ואיזון שיווי המשקל והמערך התנועתי, היד המשנית בטלה ובמקרים הפחות גרועים אינה מפריעה ליד השלטת.


העין השלטת

העין השלטת, לפי הגדרתנו בעבודה זו, היא העין המנהלת את המיומנויות הלשוניות. לטיב הראייה אין קשר עם שליטה עינית והעין השלטת אינה, כפי שסוברים בטעות, זו המיטיבה לראות. היות שאיש אינו מודע לעין השלטת שלו החוקרים אינם יכולים להסתפק בתחקור הנבדק ו"נאלצים" לבדוק את התופעה במבחנים המיועדים לכך. היות שתפקוד החזותי לא עובר היימנה חינוכית, ממצאי אבחון הצדיות העינית מצביעים, ברוב המקרים ובעיקר בקרב ילדים צעירים, על השליטה הצדית המקורית של הנבדקים.

הרגל השלטת
כל הסוללות לבדיקת גיבוש השליטה הצדית מכילות מבחנים לבדיקת הרגל השלטת (בעיטה בכדור, קפיצות על רגל אחת וכד' ) לבדיקת הרגל השלטת - במחקר הרקע - הייתה חשיבות בעיקר במצבי עמימות, כאשר ממצאי בדיקת השליטה העינית והידנית היו מעורפלים. היות שההיימנה החינוכית לא חלה על הרגל, השליטה הרגלית -כמו העינית- משקפת בדרך כלל את הצדיות המקורית של הילד. רוב הנבדקים - פרט לשחקני כדורגל - אינם יודעים איזו רגל היא שלטת שלהם. אחת הדרכים העקיפות לברור השליטה הרגלית היא לשאול את הילד אם בשיעור התעמלות בקפיצה לגובה הוא עומד בתור הארוך (של הימניים) או בתור הקצר (של האיטרים). "עד לפני שנה עמדתי בתור הארוך, השנה עברתי לתור הקצר ושיפרתי את הגובה בחצי מטר" ענה לי נער מוימן שרק בשעת האבחון התברר לו שהוא איטר.

האוזן השלטת
כאשר אנו מדברים על אוזן שלטת כוונתנו לאוזן הממונה על רוב התפקודים הלשוניים. טיב ואיכות השמיעה אינם קשורים בשליטה אוזנית. איתור האוזן השלטת בתהליכי השפה נעשה בבדיקת השמיעה הדיכוטית. במהלך בדיקה זו משמיעים לשתי האוזנים בו-זמנית רשימת מילים שונות. כאשר הנבדק חוזר על המילים ששמע הוא מיטיב לשחזר - מבחינה כמותית ואיכותית - את המילים שהושמעו לאוזן "הלשונית" שלו.

המחקרים שעיסוקם איתור השליטה הצדית במסלול השמיעתי לוקים אף הם - כמו אלה של השליטה הידנית - בטעויות ובמחדלים מתודולוגיים צורמים. לרסן מונה 41 מחקרים שדנו בנושא וטוען שאף אחד מהם לא עיבד את הנתונים בצורה תקינה והגיונית. המחקרים המוקדמים, לפי לרסן, לא עיבדו את ממצאי בדיקתם על בסיס היחס הקיים בין קליטת שתי האוזניים של הנבדק אלא ביססו את ניתוח הממצאים על ממוצעי הקבוצה של כל אוזן בנפרד.

לרסן מעמיד שלושה תנאים מתודולוגיים לבדיקת השמיעה הדיכוטית:

האינדיבידואליות של הנבדק חייבת להישמר, כלומר חישוב האסימטרייה האודיטורית צריכה להתבסס על מדד הצדיות האישית ולא על ממוצעי הקבוצה של כל האוזניים השמאליות או כל האוזניים הימניות של הנבדקים.
יש לעשות הבחנה בין כיוון האסימטרייה ודרגתה.
המדדים של צדיות חיובית (ימנית) או שלילית (שמאלית) חייבים להיות נפרדים. מיזוג הממצאים מאיין את התוצאות.


שליטה צדית וכתיבה

לדברי דרעין לפי המידע העכשווי אין כל אפשרות לקשור את בעיות הלמידה עם אי-סדרים בשליטה החיצונית של האיברים. לחיזוק עמדה זו הוא מונה רשימה של מחקרים שלא העלו מתאם - או הקשר נמצא רק אצל בנים - בין דגמי השליטה הצדית לתפקוד הלימודי. אולם היות שהמחקרים האלה בחנו את מיומנות הקריאה או תפקוד לימודי כללי ואין בהם התייחסות מבדלת להבעה הכתובה, מסקנתו הנמרצת אינה ישימה על מיומנות הכתיבה.

הצירוף השרירותי "קריאה-כתיבה" בשעה שהדיון עוסק למעשה רק במיומנות הקריאה משליך, כאמור ללא כל הצדקה, את; ממצאי חקר הדיסלקציה על מיומנות הכתיבה. תרגום מסקנות חקר התפקיד של השליטה הצדית בקריאה לתחום ההבעה הכתובה תמוה ביותר. פעילות הקריאה מנוהלת על-ידי העין השלטת ואין כל סיבה שהיא תשובש בשל צדיות מוצלבת או היעדר שליטה ידנית. הכתיבה והכתיב מתבצעות בפעילות גומלין בין עין ליד וכאשר אין שליטה צדית אחידה ואין תיאום מלא ביניהן מותר וסביר להניח ששיתוף הפעולה יהיה מסורבל, מורכב ועלולים להיגרם שיבושים בתוצר הסופי שלו.

פעולת הכתיבה עלולה להשתבש בקרב ילדים שסובלים מהפרעות בגיבוש השליטה הצדית גם בשל עובדה גשמית פשוטה והיא שרבים מהם כותבים למעשה ביד המשנית שלהם. ההיימנה המופעלת על הידיים - שלילית כשלעצמה - לא תמיד עולה יפה. ילדים רבים, גם לאחר שנים רבות של "העדפת" יד ימין בפעילויות השגרתיות, אינם מצליחים להביא אותה לעליונות תפקודית. הילדים הדו-צדיים מתפקדים בשתי הידיים ברמה תנועתית הנמוכה בשנתיים עד שלוש מממוצע בני גילם, כלומר מבצעים כתיבה ביד בעלת פיגור תנועתי ניכר.

שליטה צדית מוצלבת אינה גורמת בכל המקרים להפרעות בהבעה הכתובה. גם בקרב הכותבים והמאייתים הטובים אפשר למצוא ילדים בודדים עם שיבושים בגיבוש השליטה הצדית. היעדר שליטה צדית היא הפרעה חמורה יותר ובכוחה לפגוע באופן משמעותי בתפקודי ההבעה הלשונית הכתובה.

לעומת אי-הודאות וחילוקי דעות השוררים בקרב התאורטיקנים בדבר חשיבותה והשפעתה של השליטה הצדית על מיומנויות ההבעה הלשונית הכתובה, מהשדה עולות עדויות חזקות ומשכנעות בדבר קשר אמיץ ביניהן. נעלה לצורך המחשה אחדות מהן: בדיקת השליטה הצדית מהווה את אחד הצעדים הראשונים בתהליך האבחון של קשיי הכתיבה בכל מרכזי האבחון החשובים באירופה ובארה"ב.

אנשי מקצוע בעלי ניסיון של עשרות שנים באבחון ובטיפול בקשיי קריאה וכתיבה ממליצים - ומפעילים בעצמם - מבחנים לאיתור היד ועין השליטות ולבדיקת המודעות הצדית של הילד.

"התופעה של שליטה צדית מעורבת נתפסת על-ידי קלינאים רבים כגורם סיכון פוטנציאלי להפרעות בקריאה ובכתיבה", היקף ביטויי ההפרעות בגיבוש שליטה צדית בקרב ילדים עם ליקויי שפה גבוה מאוד. בקבוצה של 500 ילדים דיסלקטים שנבדקו במכון ללמידה ראסקוב בקליפורניה נמצאו 44.2% הלוקים בגיבוש השליטה הצדית.

לפי דיווח על ממצאי השיטה הטיפולת האודיו-ורבלית של בלר, שיבושים בגיבוש השליטה הצדית נמצאו בקרב 42% של הדיסלקטים ו-52% של הילדים שטופלו בשל אחור בהתפתחות הלשונית. 81% מכלל התלמידים הם ימניים, 6% איטרים ו-13% סובלים מהיעדר צד שליט. "אם לילדים האלה (ה-13%) אין העדפה צדית, כיצד יידעו איפה ההתחלה, איפה הסוף? כיצד יארגנו ויכניסו לרצף את הפעילויות? ילדים אלה מגלים בעיות במיומנויות הידניות בראשית הלמידה וקשיים ברצף בשלבים מאוחרים יותר, דבר המשנה את דפוסי הלמידה וההתנסות שלהם ".2

המחקר בדבר הקשר בין אחיזת העיפרון לבין היד השלטת העלה שקיימת חפיפה בין הבשלת היד השלטת לבין התפתחות אחיזת החצובה הדינמית. לפי המלצת החוקרים, יש לבדוק את השליטה הצדית של הילדים עם אחיזה לקויה של העיפרון ואם מתברר שהילד טרם הגיע לשליטה מגובשת, מוטב למקד את הטיפול ביצירת יד מועדפת ולא בניסיונות תיקון תנועת האחיזה.3



1Zazzo,R.,Galifret-Granjon.N.(1964). Genese et Formules de Lateralite. Neuchatel: Manuel pour l Examen Psychologique de l Enfant, Delachaux et Niestle
2Chasty, H.T. (1990).Meeting the Challenges of Specific Learning Difficulties. Childrens difficulties in Reading, Spelling and Writing. London New York Philadelphia The Falmer Press
3Schneck, C. M. (1991). Comparison of pencil-grip patterns in first graders with good and poor writing skills.The American Journal of Occupational Therapy, 54 8, 701-706






ד"ר אילנה מודלינגר
יסודות ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב
בית הספר לחינוך
© הבאביתפרקקודם