.










+ כתיבה וכתיב












































.

.

התוצאות הכלליות של המחקר

כדי לא לייגע את הקוראים במונחים סטטיסטיים מורכבים, אציג את ממצאי המחקר בקווים כלליים תוך הדגשת הנקודות החשובות להבנת הליקויים בהבעה לשונית כתובה ולמגמות הטיפול בהם.

המחקר כולל 200 ילדים שהופנו לאבחון, בדרך כלל ביוזמת גורמי בית-הספר, לאחר שנמצאו לוקים בכושר ההבעה הלשונית הכתובה. כל הילדים מימשו והוכיחו את כישלונם בהבעה כתובה,חלקם בצורה של כתב לא-קריא, אחרים בריבוי שגיאות כתיב וקבוצה שלישית של נבדקים רב בעייתיים שבכתיבתם העילגת נמצאו גם שיבושי איות חמורים.

קבוצת המחקר כוללת 130 בנים ו- 70 בנות.

גיל בנות בנים ס"ה
8-10 4
10 14
11-15 22 76 98
16-18 44 44 88


מספרן הנמוך של הבנות, לעומת הבנים, תואם את דיווחי כל המחקרים בדבר קשיים לשוניים. בקבוצת הגיל הגבוה, מתאזן היחס המספרי אולם הפער מבחינת חומרת הקשיים ממשיך להתקיים.

החלוקה לפי סוגי הקשיים

טבלה זו מצביעה על תופעה מעניינת. בעוד בתחום קשיי הכתיבה וקשיי כתיבה וכתיב אחוז הבנות כמחצית מזה של הבנים, בליקויי הכתיב הן עולות - כמעט פי-שלושה - על הבנים.

הקשיים (%) בנות (%) בנים
כתיבה 11.42 20.00
כתיב 54.28 19.23
כתיבה וכתיב 34.28 60.76

שליטה צדית

ימנית 69 %.34.5
איטרות 11 5.5%
מוצלבת 76 38%
דו-צדיות 22 22%

% 60 מכלל ילדי המחקר סובלים משיבושים בגיבוש השליטה הצדית.

הספרות המקצועית מדווחת על קיום התופעה בקרב 5% - 15% (האחוזים תלויים בכלי האבחון) באוכלוסייה הרגילה. העובדה שיותר ממחצית ילדי המחקר שסובלים משיבושים בהבעה הכתובה מגלים קשיים - 22% אף קשיים חמורים- בייצוב השליטה הצדית, מאשרת את הקשר הקיים בין גיבוש השליטה הצדית לבין כשרים של הבעה לשונית.

הרמה התנועתית - נמדדה, כאמור, הרמה התנועתית של הידיים בפעילות בי-מנואלית. היות שאנו מתמקדים בפעולת, הכתיבה הסתפקנו בבדיקת הרמה התנועתית של היד. ברוב המבחנים התנועתיים תקרת ההישג המקסימלי עומדת על גיל 14. מגיל זה ומעלה אין שיפור משמעותי בפעילות תנועתית, או בניסוח אחר, נער בן 14 מסוגל למלא כל מטלה תנועתית בטיב הביצוע של מבוגר.

התפלגות הנבדקים לפי רמה תנועתית

מצוינת 34
טובה 16
בינונית 42
נמוכה 45
נמוכה מאוד 63

מספר הילדים עם רמה תנועתית נמוכה ובעיקר נמוכה מאוד - שנקבעה לפי פער של ארבע ויותר שנים בתפקוד התנועתי גבוה ביותר. בשל חשיבותה הרבה של התנועתיות במעשה הכתיבה, ממצאים אלה - כמובן -אינם מפתיעים.

הרמה התנועתית הממוצעת של הבנות מעט טובה יותר מזו של הבנים.

שליטה צדית רמה מוטורית
שמאלית 2.45
ימנית 3.00
מוצלבת 3.43
דו-צדית 4.36


קשר הדדי קיים גם בין גיבוש השליטה הצדית לבין הרמה התנועתית.

היעדר שליטה צדית מהווה מפגע תפקודי חמור למדי, עם השלכות גם על התחום התנועתי.

הפערים בתת-מבחנים של וכסלר

כדי לשרטט את הפרופיל התפקודי של הילדים שסובלים מקשיים בהבעה לשונית כתובה, נבחרו ארבעה תת-מבחנים של וכסלר. "צד שווה" ו"זכירת ספרות" מהתחום המילולי, "סידור קוביות" ו"קידוד" מהחלק הביצועי של המבחן. "צד שווה" ו"סידור קוביות" הם מבחנים שבודקים חשיבה מופשטת ונחשבים למאתרי הכישורים ההכרניים העילאיים. לעומתם "זכירת ספרות" ו"קידוד" עוסקים בכישורים מכניים, המבוססים על זכירה ותרגול ומכונים אסוציאטיביים.

הכתיבה והכתיב הן פעילויות אקדמיות הבנויות - בראשית דרכן - על כישורים מכניים. השערת היסוד של המחקר המובא אן היא שכישלונם של הילדים במיומנויות ההבעה הכתובה נובע מהפרעות בכישורים הבסיסיים שלהם. כדי לאמת שערה זו יש להשוות - אצל כל ילד וילד בין רמת הישגיו בתפקודים ההכרניים העילאיים לבין ציוניו בתפקודים האסוציאטיביים.

תוצאות הילד במבחן "צד שווה" נבחרו כנקודת מוצא לפוטנציאל האינטלקטואלי שלו. הישגיו בשאר המבחנים הושוו לציונו בתת מבחן זה. המבחן "צד-שווה" בודק כאמור כושר הפשטה שבא על ביטויו בדרך המילולית. הצלחה בו מניחה קיום כושר המשגה, יכולת לתפוס קשרים הדדיים, חשיבה הגיונית ומופשטת, יכולת להבדיל בין קשרים מהותיים לבין מקריים וגמישות מחשבתית. המבחן הזה "נקי" מכל הכישורים המכניים, זיכרון קצר-טווח חזותי או שמיעתי, שימור רצפים, כושר ריכוז, קשב וכד' ואין בו כל רכיב תנועתי, חזותי-תנועתי או הגבלת זמן. המבחן אינו דורש שום רכיב שעלול לגרום לפגיעה בכישורי ההבעה הלשונית הכתובה, כלומר משקף את היכולת ההכרנית, הטהורה של הילד.
;
המבחן "סידור קוביות" דורש כילול חזותי-תנועתי-מרחבי, יכולת המשגה לא-מילולית, כישורי סינתזה ואנליזה מרחביים, חשיבה הגיונית לא-מילולית, ואסטרטגיות תפקוד טובות. בצדם של המשתנים ההכרניים העילאיים האלה, מעורבים בו גם כישורים בסיסים, כגון רמה תנועתית, תיאום חזותי-תנועתי, מודעות צדית, התמצאות מרחבית, תפקודים חזותיים וכד'. הוא מוגבל בזמן, לכן הצלחה בו דורשת ריכוז רב. מבחן זה מערב, יותר מ"צד-שווה", כישורים עילאיים עם כישורים בסיסיים ויש להניח שאותם הגורמים שפוגמים בהבעה הכתובה של הילד עלולים להגביל אותו, מעט, גם במבחן זה.

המבחן "זכירת ספרות" מבוסס בעיקרו על כישורים של זכירה מכנית, זיכרון קצר-טווח ושימור רצפים שמיעתיים. הוא דורש ריכוז וקשב רב. הכשרים האלה עומדים גם ביסוד הכתיבה והכתיב. אם ילדי המחקר, בעלי הפוטנציאל האינטלקטואלי הגבוה ייכשלו במבחן זה, הדבר יאשר את אחריות הכשרים הבסיסיים האלה בקשיי הכתיבה והכתיב שלהם.

המבחן "קידוד" בנוי על כישורי היסוד, תיאום חזותי-תנועתי, זריזות תנועתית ומהירות תפיסתית, מודעות צדית, זכירה מכנית, זיכרון חזותי קצר-טווח ודורש קשב וריכוז גבוהים.ביצוע המטלה של המבחן דומה מאוד לתהליך הכתיבה. לילד שחסר את הכישורים הבסיסיים הדרושים להצלחה במבחן ה"קידוד", למרות פוטנציאל אינטלקטואלי וב, אין מאגר כשרים לביצוע כתיבה תקינה

מבחן "צד-שווה"- ציון התקן הממוצע של כלל הילדים במבחן זה הוא 10. הציון הממוצע של ילדי
המחקר הוא 16.35. כדי לכבד את הגדרת "ליקויי למידה" שחלה אך ורק על ילדים עם אינטליגנציה תקינה, נבחרו למחקר רק ילדים בעלי ציון תקן של 11 ומעלה, ורבים מביניהם - הסיבות הוסברו בתיאור האוכלוסייה - מחוננים מבחינה אינטלקטואלית.

הפער בין ציוני התקן במבחן "צד שווה" ו"זכירת ספרות" - הפער הממוצע בין שני הציונים עומד על -.7.34

(כדי להמחיש את חומרת הפער הזה, בהשוואה לממוצע של 6 בתת-מבחנים מילוליים פער של 3.38 מראה על מובהקות של 05. ופער של 4.06 על מובהקות של 01. במבחן זה). הבנות סובלות מנזקים קשים יותר בכושר זה, 8.20 - לעומת הבנים 6.87 -.

הכשרים השמיעתיים שעומדים ביסוד המבחן "זכירת ספרות" אחראים בעיקר למיומנויות הכתיב. הבדל זה בין הישגי הבנות לעומת הבנים מסביר; באופן חלקי, את העובדה שהבנות - במחקר זה - סובלות בעיקר מקשיי כתיב, לעומת הבנים המגלים קשיי  תיבה וקשיים מעורבים.

מכל הילדים, רק שלושה השיגו ציון טוב יותר (בנקודה אחת) ב"זכירת ספרות" לעומת הציון שלהם ב- "צד-שווה". כל האחרים גילו נחיתות תפקודית ב"זכירת ספרות" (עד לפער שיא של 15 נקודות) לעומת "צד-שווה".

הפער בין ציוני התקן במבחן "צד-שווה" ו"קידוד"- הפער הממוצע בין שני הכשרים עומד על 6 - נקודות ציוני תקן. (בהשוואה לממוצע ציונים ב- 5 תת-מבחנים מילוליים פער של 3.70 מצביע על מובהקות של 05. פער של 4.43 על מובהקות של 01. במבחן זה). ממצאי המחקר מעידים כי הכישורים שנבדקו נוטלים חלק חשוב במיומנויות הכתיבה והכתיב. ילדים שמגלים הפרעות, שיבושים או דלות בכישוריםאלה מתקשים ברכישה הפורמלית ובביצוע של מיומנויות הכתיבה והכתיב.

רק ילד אחד הצליח להשיג ציון טוב יותר (בנקודה אחת) במבחן "קידוד" לעומת הישגו במבחן "צד- שווה".

המחקר, כמובן, לא שולל אפשרות שילדים עם - למרות - ליקויים דומים בכישוריהם מסוגלים להגיע, ללא קשיים ניכרים, למיומנויות אקדמיות אלה. ילדי ה"למרות" האלה יכולים ללמד אותנו שיעור חשוב באסטרטגיות ההישרדות הלימודית. לו ידענו לאתר אותם, לגלות את סודם, לזהות את האמצעים או התכונות שסייעו להם לגבור על קשיי הרקע ולהגיע לתפקוד לימודי תקין, היה הדבר מבהיר לנו את הדרך הן למניעת הכישלון והן לשיפור ההוראה המשקמת של ההבעה הכתובה.

קשיים אקדמיים נוספים שעלו במהלך הבדיקה -כל הילדים הם קוראים טובים או מצוינים. לא כך הדבר ביחס לתפקודם המתמטי. הממצאים בדבר המיומנויות המתמטיות לא עובדו מבחינה סטטיסטית - זאת לא הייתה מטרת המחקר - אך התחום נבדק במכלול האבחוני.

ילדים רבים מקרב הנבדקים - בעיקר אלה הסובלים משגיאות כתיב - מגלים קשיים ניכרים בתפקוד המתמטי. בדיקת הנושא העלתה - כמעט ללא יוצא מן הכלל - חשיבה מתמטית טובה ואף מצוינת עם הפרעות במיומנויות המתמטיות המכניות. רבים ביניהם - ילדים מבריקים מבחינה אינטלקטואלית - לא שולטים בלוח הכפל. כאשר מפתיעים אותם בשאלה "כמה זה 7 כפול 8?" הם בוהים באוויר, ידיהם מגששות אחר מחשב הכיס, הם חוזרים על השאלה או ממציאים תחבולה אחרת כדי להרוויח זמן.

הפזיזים - לאחר מבוכה בולטת - "מנדבים" ניחוש פרוע בסגנון פגע-וברח. השקולים יותר שוקעים במחשבה ארוכה במהלכה הם "מחברים" (8+8+8) או "מחסירים" (10 כפול 7 - 7 - ) כדי להגיע אל התשובה, הנכונה... לפעמים.

תכסיסי החישוב של הילדים האלה מדהימים במקוריותם ובפראותם. כאשר הם מתבקשים, בשעת פתרון בעיה מתמטית, "להשמיע" את מחשבותיהם, מתברר כי המטרה ברורה, אך הדרך אליה סוגה במכשולים, ב"קביים", בסבך ניחושים ובאלתורים גרוטסקיים. הם נוטים לאבד פרטים מרצף של מטלה מתמטית או מבלבלים בסדר ביצוע החישובים. לאלה, גם מחשב הכיס לא פותר את הבעיות. בשל קשייהם בזיכרון קצר-טווח שמיעתי הם מאמצים תחבולות לשימור מידע. הם משתדלים לזכור - יתר על המידה -את כל הפרטים, גם הטפלים וחסרי המשמעות של מטלה המתמטית. (למשל השאלה: יצחק, שמעון ומשה עבדו בחנות. כל אחד מהם הרוויח כך כך...כמה הם הרוויחו ביחד? תשובה: רגע, את מוכנה לחזור על השמות? היה שם אחד יצחק, אחד משה, אחד שאול, את שמו של הרביעי שכחתי!).

הקשיים שפוגמים בכתיבתם וביכולת האיות שלהם פולשים גם לתחום התפקוד המתמטי.היפוכים, השמטות ,הוספות מספרים מביאים אותם לפתרונות שגויים ולציונים מאכזבים. רבים,בעיקר מקרב הבנות,"הרימו ידיים" ומשלימים עם הנחיתות המתמטית שלהם





.


ד"ר אילנה מודלינגר
יסודות ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב
בית הספר לחינוך
© הבאביתפרקקודם