יסודות ההבעה הכתובה -כתיבה וכתיב
עמוד הבית
אודות האתר
המחברת
מפת האתר
כתבו לי




הכתיב





מבוא
כישורי הלמידה
הכתיבה
הכתיב
הוראת הכתיבה
אבחון
טיפול
מהלך הטיפול
סיכום
המחקר
מונחון
מילון אנגלי
ביבליוגרפיה עברית
ביבליוגרפיה אנגלית







הכישרון לאיות ממשיך להפתיע וטרם עמדו בביטחון על מקורו. יש מאייתים ווירטואוזים מלידה ולעומתם ילדים - נבונים ומוכשרים - שלמרות לימוד מדוקדק, שינון וחזרות אין-ספור מרבים בשגיאות כתיב.

הדיסאורתוגרפיה היא תופעה עיקשת אך הפיכה. מחקרי שדה והתערבויות טיפוליות הוכיחו כי אין היקבעות דיסאורתוגרפית ללא מרפא. הצעד הראשון לקראת השיקום המיוחל של כושר האיות הוא בהבנה מעמיקה של תופעת הדיסאורתוגרפיה.

הקשר בין קריאה כתיבה וכתיב
קשר הגומלין בין שלוש המיומנויות הלשוניות -קריאה, כתיבה וכתיב- לא נחקר דיו. האנדרלמוסיה השוררת במינוחים - בתוך ובין המקצועות שעוסקים בשפה - מקשה מאוד על איסוף המידע הקיים ועל ארגונו. רוב המומחים מכנסים את שלוש המיומנויות תחת קורת גג אחת ואת הקשיים בהן הם מכנים-דיסלקציה. מקצת החוקרים יוצרים הפרדה בין קריאה למיומנויות הכתיבה ומאגדים קשיי כתיבה וכתיב במונח דיסגרפיה1.

דיסאורתוגרפיה - קשיי כתיב - כקבוצה נפרדת של ליקויים לשוניים מוזכרת בעיקר בספרות המקצועית האיטלקית והצרפתית.

העיון בחקר ה-"spelling" דורש אף הוא זהירות רבה. בשפה העברית יש הבחנה ברורה בין איות המוגדר כ"קריאת האותיות שבמילה בקול" לבין כתיב שהוא העיצוב הגרפי של האותיות האלה. בשפות לועזיות רבות אין הבחנה כזאת והן מאחדות את שתי הפעילויות במונח אחד.

הקשר בין קריאה לכתיבה נתון במחלוקת. יש הרואים בהם תהליכים פסיכולוגיים המנוהלים על-ידי מערכות הכרניות נפרדות2 ואחרים הדוגלים במילון אורתוגרפי אחד ומפרשים את הכתיבה כהיפוכה של הקריאה. לוריא3 טען שהכתיבה תלויה בתהליך ההמרה של מילה להגאים כלומר במסלול שסופו דיבור, אך גם הוא הסכים כי מילים הנכתבות לעתים קרובות יכולות להיות מאוחסנות במדור מיוחד המיועד להבעה כתובה ולא למדוברת.


הנחת היסוד המקובלת היום על רוב החוקרים אומרת שקיים מאגר סמנטי מרכזי המספק את כל המילים. ממאגר זה יוצאים ומתפצלים שני ערוצים נפרדים ועצמאיים: אחד פונמי-דרכו עוברת המילה כישות קולית - שבסופו הילד משמיע את המילה וערוץ שני גרפמי - שעוסק במילה כיחידה גרפית - המסתיים בכתיבת המילה כדי להמחיש את הטיעון שמילים כתובות ומדוברות עוברות בנתיבים נפרדים, אליס4 מביא את
הניסויים שנערכו בדבר כתיבה וקריאה בו-זמנית. בניסויים אלה הנבדקים מתבקשים לקרוא - קריאה דמומה - סיפור ובמקביל לכתוב רשימת מילים המוכתבת להם. תחילה מתקשים הנבדקים בהבנת הטקסט, אולם עד מהירה הם משיגים קריאה נוחה והבנה מלאה של תוכן הכתוב בד בבד עם כתיבה שוטפת ואוטומטית של המילים המוכתבות.

שלושת ה"דיסים" - לקציה, גרפיה ואורתוגרפיה - יכולים להופיע הן בנפרד והן בתשלובת.

קשר קריאה - כתיב
בניגוד לאמונה הרווחת בציבור כי קריאה מרובה עשויה לשפר את הכתיב, טרם הוכח שהחשיפה למילים כתובות אכן מקדמת את האיות. רבים מקרב ילדי מחקר הרקע הם קוראים מסורים, אחדים אף מכורים לספרים, בלי שהדבר ישפיע על ההבעה הכתובה העילגת שלהם.

עד ראשית שנות השמונים נחשבו הקריאה והכתיב לשני תהליכים הקשורים זה בזה, השני כפרזיט על גבו של הראשון5 הקישור בין שתי המיומנויות מתבסס על העיקרון של הסימטרייה האסוציאטיבית6 .לפי עיקרון זה, תסמיך שנוצר בכיוון אחד ניתן להפעלה גם בכיוון הנגדי. כלומר; תוצא הלמידה הוא דו-סטרי וידיעת חוקי הקריאה ישימה גם לאיות הקולי וגם לכתיב. היום מוסכם על החוקרים כי קריאה וכתיב הן ישויות נפרדות,במיוחד בשלבים הראשונים של רכישתן. ההבדל המהותי ביותר בין שתי המיומנויות הוא בכך שהקריאההיא תהליך של זיהוי ואילו הכתיב הוא תהליך של שחזור.

לדברי פרית, אל הקריאה ניתן להגיע על בסיס קליטת "רמזים חלקיים" ואילו הכתיב דורש מידע מלא. הכתיב הוא תהליך מורכב יותר מהקריאה; משום שהוא זקוק לכישורים הכרניים ותסמיכיים רבים יותר ממהלכי הזיהוי של הקריאה.

הקריאה היא מפגש של הילד עם גירויי חוץ שעליו לקלוט, לעבד ולהפנים. בתהליך לימוד הקריאה התכנים הנרכשים אינם באחריותו או ביוזמתו של הילד והם עומדים לנגד עיניו - קבועים ומוגדרים - עד השלמת המשימה. הכתיב לעומת זאת "בא מבפנים" וצריך להתממש על דף לבן כאשר האחריות למילוי המשימה מוטלת כולה על הילד.

המחקר של השנים האחרונות מצביע על האיות הקולי כעל גורם עצמאי בעל תרומה ייחודית לצמיחת הקריאה. האיות ממלא תפקיד מרכזי בתובנת הטבע האלפביתי של השפה הכתובה ומהווה רכיב בסיסי בתאוריה השלמה של רכישת האוריינות המוקדמת. הזרימה הראשונית של המידע בין קריאה לאיות היא חד-סטרית, הידע שנרכש באיות נתרם לביסוס הקריאה7.

invented spelling חסידי התורה הפסיכולינגוויסטית הגו את רעיון "הכתיב המומצא" לפיו יש לאפשר לילד הקטן לבטא את עצמו בכתיבה מבלי לדרוש ממנו כתיב תקני הכפוף לכללי האורתוגרפיה. מטרת מתירנות זו היא לעודד ביטוי חופשי ויצירתי של הילד ללא אילוצים והגבלות. בעוד רעיונות ה"יש מאין" האלה מתאימים - אולי - לגירוי התיאבון וחדוות התקשורת של הילד הרגיל, יעילות וכדאיות יישומם בהכשרת ילדים המתקשים בכתיב מפוקפקת ביותר. גם ל"ניחוש" המוטרם - אחד היסודות החשובים של רכישת הקריאה לפי התאוריה הפסיכולינגוויסטית - אין מקום בתהליך הכתיב. בשעת האיות צריך הילד לשלוף ממוחו ידיעה ברורה בדבר המטלה שהוא עומד לבצע. אם כתיבתו תיבנה על ניחוש "גמיש ומתפשר" היא לא תובן על - ידי הקורא.

קשר כתיבה וכתיב
מהות הקשר; בין כתיבה וכתיב טרם נחקרה בשיטתיות. החוקרים טוענים שקשיי הכתיבה אחראים על כעשרים אחוז מכלל שגיאות הכתיב. מומחים אחרים סבורים שהשיבושים בקריאות הכתב - כמו מסך עשן - נובעים לעתים מניסיונו של הכותב להסתיר את שגיאותיו.

סוגי הכתיב
במכלול השפות הבנויות על השיטה האלפביתית מבדילים בין שני סוגים של כתיב: כתיב רדוד Shallow במבנה אורתוגרפי זה קיימת שקיפות ודמיון רב בין הדרך בה הוגים מילה לדרך בה היא נכתבת, היינו סימן גרפי חופף לצליל (גרפמה=פונמה).

כתיב עמוק Deep
במבנה אורתוגרפי זה הגה אחד יכול להיות מיוצג על-ידי מספר סימנים גרפיים; (גרפמות). מבנה מעורפל זה מאופיין בחוקי כתיב רבים, בהיעדר עקיבות ובשונות גדולה בין הנאמר לנכתב.



1OHare, A. E., & Brown, J. K. (1989). Childhood Dysgraphia. Health and Development, 15, part 1-2
2Morton, J. (1979). Facilitation on word recognitions. In P. A. Kolers (Ed.), Processing of visible language.New York: Plenum
3 Luria, A. (1980). Higher cortical Fonction in Man. New York: Basic
4Ellis, A. W.(1984). Reading, Writing and Dyslexia - A Cognitive Analysis. London: Lawrence Erlbaum
5Snowling, M. (1987). Dyslexia: A Cognitive Developmental Perspective. Oxford: Basil Blackwell
6Asch & Ebenholtz - The Principle of Associative Symmetry
7Cattaldo, S., & Ellis, N. (1990). Learning to Spell, Learning to Read. In P.D.Pumfrey & C.D.Elliott (Eds.), Childrens difficulties in Reading, Spelling and Writing. London New York Philadelphia: The Falmer Press



ד"ר אילנה מודלינגר
יסודות ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב
בית הספר לחינוך
© הבאביתפרקקודם