יסודות ההבעה הכתובה -כתיבה וכתיב
עמוד הבית
אודות האתר
המחברת
מפת האתר
כתבו לי










מבוא
כישורי הלמידה
הכתיבה
הכתיב
הוראת הכתיבה
אבחון
טיפול
מהלך הטיפול
סיכום
המחקר
מונחון
מילון אנגלי
ביבליוגרפיה עברית
ביבליוגרפיה אנגלית







הקניית הכתיבה

ממערבולת חילוקי הדעות בדבר יעילות הגישות השונות של הוראת הכתיבה והכתיב עולה מסקנה בהירה אחת: אין שיטה "נכונה" שתתאים לכל הילדים. לכל שיטה קהל יעד משלה שירכוש באמצעותה כתיבה יעילה, מהנה, יוצרת ומתקשרת. כל שיטה תשאיר בצד ילדים שאינם מסוגלים לבנות כתיבה על-פי דרכה ועקרונותיה.


עד התגשמות האוטופיה של ההוראה היחידנית, בה כל ילד יפגוש את הכתיבה במועד אישי, לפי נתוניו וכישוריו, חכמת אנשי השדה תתמקד בטיב הפשרות שניתן לעשות, למרות ובמסגרת האילוצים שבולמים את חופש הבחירה והפעולה. "אזיקי המועדים" - ראשית רכישת המיומנות האקדמית, שלבי התקדמות וזמן הוכחת ההישג - סוגרים בגבולות צרים את שיקולי רמת הבשלות של הילד. מדיניות מנגנוני-העל החינוכיים - ובעקבותיה מסגרות ההכשרה של המורים - קובעת ומתקצבת שיטות, ספרים ודרכי עבודה שלא המורה בחר בהם. גבולות התמרון של המורה במסגרת אילוצי מציאות אלה צרים אולם התבונה, שיקול הדעת והידע שהוא מפעיל ב"מרווח" מקצועי זה יוצרים את ההבדל בין המורה שהשיטה שולטת בו לבין המורה השולט בשיטה.

קיימות בשוק שיטות אחדות להקניית הכתיבה. כולן, כאמור, טובות לרוב ילדי הכיתה. כל אחת מהן תשאיר מאחור קבוצה של ילדים שנכשלים בכתיבה. השיטה הטובה ביותר היא זו שהמורה שולט ומאמין בה.

השיטה הקינסתטית המוצעת לטיפול בילדים שנכשלים בהכתיבה מיועדת להוראה מתקנת, אך היא מתאימה ויעילה מאוד גם להקניה ראשונית של הכתיבה והכתיב. קהל היעד של השיטה הקינסתטית מורכב מילדים שלוקים בתפקודים החזותיים ובתיאום חזותי-תנועתי שהגישות ה"מצלמות" לא מועילות להם.

הילדים שמועד רכישת הכתיבה מקדים את בשלותם התנועתית, הילדים שסובלים מהפרעות תנועתיות, הילדים עם שיבושים בפיתוח כישורי המרחב יפיקו תועלת רבה מהגישה הקינסתטית משום שהיא מדגישה את הטיפוח התנועתי והארגון המרחבי ועשויה לזרז את התפתחותם.

המורים אינם רשאים, גם אילו רצו זאת, להתנער מתזמון הקנית המיומנויות האקדמיות (קריאה עד חנוכה, כתיבה עד פסח) ומהצווים הדידקטיים של קובעי המדיניות הפדגוגית, וימשיכו ללמד בשיטות המוכרות והנהוגות בהווה המקצועי שלהם. אולם הם עשויים לשפר את עבודתם ואת הישגי תלמידיהם אם ישכילו לשלב - במהלך שגרת מקצועם - את העקרונות המוצעים, פרי מסקנות המידע הקיים היום בעולם חקר השפה והלמידה.

הפרדה בין קריאה לכתיבה
יש להפריד בין מועד ההקניה של קריאת אותיות דפוס וכתיבת אותיות קורסיביות. לאחר שהילד שולט ביסודות הקריאה, הגיע הזמן ללימוד הכתב הקורסיבי. הוראת כתיבת אותיות הדפוס מיותרת בעבור כל התלמידים, היא מזיקה למתקשים בכתיבה. כדי לעשות הפרדה ברורה בין שתי מערכות הסמלים - אותיות הדפוס המיועדות לקריאה ואותיות הכתב המיועדות לכתיבה - רצוי שהילד ירכוש תחילה קריאה ורק לאחר שהוא שולט בה יעבור לפעילות הכתיבה.

הניקוד
מומלץ להימנע מניקוד כל המילים ולעבור לניקוד מסייע. אם המורה אינו מסוגל לוותר על הפעילות, עליו - לפחות - לקצר עד כמה שאפשר את תקופת הכתיבה המנקדת.

אחיזת העיפרון
ילדים שסובלים מאחיזת עיפרון מעוותת זקוקים, לפני התחלת הכתיבה, לתיקון האחיזה. אם התרגילים לוויסות המתח השרירי, לפיתוח תנועתיות עדינה או לחיזוק האצבעות הכותבות לא מועילים, ניתן להיעזר ב"טבעת" המושחלת על העיפרון ומעצבת את מנח האצבעות הדרוש לאחיזה הנכונה. לאחר שהילד אימץ את הלפיתה הנכונה, יש להסיר את טבעת העזר.

שליטה צדית
הילדים שנוטים להחליף ידיים בשעת כתיבה זקוקים לאבחון השליטה הצדית הידנית. האבחון יאתר את הצד השליט, את היד שהילד צריך לכתוב בה. אין להרשות, בשום פנים ואופן, כתיבה לסירוגין בשתי הידיים.

מנח ישיבה וכתיבה
יש להקפיד על מנח ישיבה יציב, מאוזן ונוח בשעת הכתיבה. כדי למנוע מאבקים טריטוריאליים, הכותבים האיטרים צריכים לשבת בצדו השמאלי של שכנם הימני.

שעשועי אותיות
אם השיטה שבה בחר המורה להקניית הכתיבה מלווה בשעשועי אותיות - שמות פרטיים, תולדות האות, סיפורים, בדיחות ואנקדוטות, דימוי האות לחיות ולחפצים וכד' - שמטרתם לחבב על הילד את המפגש עם הסמל הכתוב, מוטב שהוא יעביר את התכנים האלה בשיעור נפרד שבו אין ביצוע של האותיות. כאשר הילד לומד לבצע את כתיבת האות הוא מתמקד רק בשלושה מאפיינים שלה - התנועה, הצליל והמראה של האות.

גישות חד ורב-חושיות
אם השיטה שהמורה מלמד חד- ערוצית - למשל חזותית בלבד - מומלץ שיוסיף עליה, בעיקר בעבור המתקשים, דרכי הקניה באמצעות המסלולים החושיים האחרים. מורה החושש מפגיעה בשלמות או במהלך הרציף של השיטה שבה הוא נוקט, יכול להעמיד לרשות הגישות המשלימות שיעורים נפרדים, בעבור כל או חלק מתלמידי הכיתה.

הכישלון
אם תלמיד נכשל ברכישת הכתיבה באמצעות השיטה הנהוגה בכיתה, מוטב להטיל את האחריות לכישלון על השיטה ולא על התלמיד. רק לאחר שהוא נכשל בלימוד הכתיבה גם באמצעות שיטות אחרות, יוגדר התלמיד כמתקשה ויופנה אל ההוראה המסייעת של הכתיבה.






ד"ר אילנה מודלינגר
יסודות ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב
בית הספר לחינוך
© הבאביתפרקקודם