יסודות ההבעה הכתובה -כתיבה וכתיב
עמוד הבית
אודות האתר
המחברת
מפת האתר
כתבו לי










מבוא
כישורי הלמידה
הכתיבה
הכתיב
הוראת הכתיבה
אבחון
טיפול
מהלך הטיפול
סיכום
המחקר
מונחון
מילון אנגלי
ביבליוגרפיה עברית
ביבליוגרפיה אנגלית









בחיפוש אחר ההוראה היעילה ביותר של הכתיב נבחנו שלוש דרכים: בכתיבה ידנית, בכתיבה באמצעות "אבני אותיות" ובהדפסה במחשב1 בעבודות אלה, נמצאה רכישת הכתיב באמצעות כתיבה ידנית יעילה יותר. ההשערה שהחוקרים מעלים להסבר נחיתות ההקניה באמצעות ההקלדה אומרת שלוח המקשים מורכב מאד ומכיל מסיחים רבים שעלולים לפגום בכושר הריכוז - ובתפקוד ו- של הילד. הסבר אחר לעדיפות הכתיב הידני נשען על העובדה שפעילות זו מספקת מידע קינסתטי מודגש. עיצוב ידני של האות - לעומת הקשתה על המקלדת - מגיש חומר מובחן וברור יותר מבחינה תנועתית ומזין את הזיכרון הקינסתטי בנתונים ברורים יותר.

ואן דר לאיז' וואל גאל2 חקרו את לימוד הכתיב באמצעות המחשב ובחנו שלוש שיטות עבודה : העתקה חוזרת ונשנית של מילים מהצג, העתקה מזיכרון של מילים שהוצגו על המסך ושינון האיות על בסיס הסתכלות בצג. השיפור הניכר ביותר בכתיב חל בשיטה הראשונה והמבוטל ביותר בשיטה השלישית. הם מתנים את הצלחת הלמידה באמצעות המחשב בהדפסה בשיטה עיוורת וממליצים על פיתוח תכנה שתשמיע את צליל האות בשעת הקשתה. אוטהרד3 מצאה שיפור ניכר באיות ילדים דיסאורתוגרפים לאחר תרגול במחשב. בנוסף לירידה משמעותית בשגיאות כתיב, הישגי העבודה הממוחשבת תרמו גם להגברת הביטחון העצמי של הילדים שניאותו אפילו להראות לאחרים את עבודותיהם המודפסות.

מחקר שנערך על-ידי מרגלית, רוט-ברקאי וגרינבר4 על תרומות תכנית הדפסה לתרגול הכתיב העלה ממצאים מעודדים מאד לטובת שילוב המחשב בהוראה. הניסוי בדק את מספר שגיאות הכתיב בהדפסה ובכתיבה ביד, משך זמן ההכתבה, שביעות-הרצון של הילדים - לקויי למידה ובעלי פיגור שכלי קל - מהתכנית ומהלמידה ומידת הארגון של הטקסטים הכתובים ביד. הראיות המחקריות מצביעות על שיפור ניכר בכישורי הכתיב של הילדים שאומנו וטופלו בתכנית ההדפסה.


לאחר האימון, חלה ירידה משמעותית ביותר במספר שגיאות הכתיב בהדפסה ובכתיבה ידנית. הצלחת האוטומטיזציה של המיומנות הוכחה הן בהעברת ההישג מהמחשב לכתיבה הידנית והן בכך שבקרב בוגרי אוכלוסיית המחקר התקצר גם משך הזמן של ההכתבה הידנית. תכנית התרגול הביאה לשיפור בארגון הכתוב בקרב הילדים הצעירים. הכתיבה של הבוגרים - בגלל קשיי השינוי ועקירת ההרגלים הלקויים שמקורם בגיל הגבוה - לא השתנה. ממצא זה מחזק, שוב, את יעילות ההתערבות הטיפולית המוקדמת. היות שניסוי זה נערך תחת קורת הגג של הגישה המטה-קוגניטיבית המטפחת אסטרטגיות חשיבה, מודעות ואחריות תקשורתית, קשה לקבוע בוודאות את חלקה של תכנית האימון במחשב לעומת תרומות טיפוח; הכשרים המטה-קוגניטיביים בשיפור מיומנויות הכתיבה.

כישורים מטה-קוגניטיביים וכתיבה במחשב
ההופעה המטאורית של המחשב בעולמו של התלמיד חלה בעת ובעונה אחת עם העלייה של האידאולוגיה המטה-קוגניטיבית שקוראת להחלפת ההוראה שמרכזה המורה בעידוד תהליכי הלמידה באחריות הילד. למידה משולבת-מחשב מטפחת למידה עצמאית. במפגש עם המכונה ש"יודעת", יכול הילד לפתח תחושת שליטה, אחריות ומודעות ללמידתו. ההוראה וההוראה המסייעת המסורתיות הן מסגרות של עליונות המורה ואילו הפעילות הממוחשבת מזמנת לילד התנסות עצמאית ופותחת עבורו דיאלוג לימודי מסוג חדש.

המחשב יכול להעניק משוב -שלילי או חיובי-אך לא שופט או מבקר את הילד ואינו מתנשא מעליו. מאפייני העבודה על המחשב מצאו לכן שפה משותפת נוחה עם עקרונות השיטה המטה-קוגניטיבית ואין זה מקרה שתכניות הלימוד משלבות המחשב שנבנו בשנים; האחרונות מושתתות גם על הפעלת הכישורים המטה-קוגניטיביים של הלומד.

הגברת המודעות
הכתיבה, בהיותה מיומנות תקשורתית הפונה אל הזולת, דורשת מודעות ואחריות אישית גבוהות יותר משאר תפקודי הלמידה הבסיסיים. השימוש בתהליכי חשיבה והתרגול של אסטרטגיות לימוד מטה- קוגניטיביות בתחום הכתיבה נבחנו על-ידי מומחים רבים. שיטות ההוראה הממוחשבת מדגישות את החשיבות המיוחדת של עידוד הילדים למודעות לכתיבה ולכתיב.

הלמידה באמצעות המחשב אינה מוצגת כמטרה, אלא כאמצעי בלבד. בעבודה הממוחשבת הלומד מפתח מאגר של אסטרטגיות יעילות ואלה עוברות ומיושמות למגוון רחב של מטלות המבוצעות בלי תמיכת המחשב.

המחשב ותהליכי האוטומטיזציה אוטומטיזציה של היסודות המכניים של מיומנויות הלמידה - כתיב, קריאה, כתיבה, חשבון- היא תנאי הכרחי לתפקוד מיומן ולהעפלה לרמות הנאורות של החשיבה וההבעה. אוטומטיזציה עוברת דרך תרגול ואימון ממושכים ומייגעים. ברמות המכניות, ידיעה חד-פעמית לא מספיקה וכדי שהילד יגיע להטמעה ולהפנמה, לרמה אוטומטית של הפעילות, עליו לחזור ולתרגל את הידע שנרכש. שינון ואוטומטיזציה הם עיסוקים משעממים ובמינון גבוה הם "שוברים" את כושר ההתמדה של המורה, ההורה והילד. תרומות המחשב לאוטומטיזציה של הלמידה חשובות, הן בשל כוח המשיכה הגבוה שלו והן בשל העובדה שהוא לא מתלונן ולא מתעייף מהתרגול הרב הנדרש לילד עד להטמעה היעילה של המידע. המחשב, ככלי עבודה סבלני, יכול להסיר מעל כתפי המורה - המוצף בשפע דרישות מקצועיות - את העמסה של התרגולת ההכרחית והמטרידה.


יתרונות המחשב לכתיבה ולכתיב

תנאי בסיסי לניצול מרבי של יתרונות הכתיבה במחשב הוא עבודה בשיטת ההדפסה העיוורת. העובדה שילדי ההוראה המסייעת מתקשים במטלה זו לא צריכה להרתיע את מחנכיהם. הכתיבה עין - אצבע - במהלכה הילד נאלץ לערוך חיפושים חזותיים מייגעים ומתסכלים אחר מיקומה של האות , להרים את המבט לאישור חזותי של הביצוע על המסך וחוזר חלילה -ממלכדת אותו בפעילות מורכבת וממושכת ומעמידה במבחן קשה את כל כישוריו מבלי להוביל אותו להצלחה המיוחלת.

"נראית נכון"
הכתיבה במחשב מפיקה על הצג את דגם המילה באותיות דפוס. היות שבכתב העברי אותיות הדפוס אינן "נראות" כמו אותיות הכתב, הזיכרון החזותי שמצטבר מהקריאה אינו עומד לרשות הפיקוח על הביצוע הידני של האותיות. ההדפסה במחשב עוקפת את המגבלה הזאת ומגישה מילים ש"נראות או לא נראות נכון" על יסוד מאגר הזיכרון החזותי שנבנה מהקריאה של הילד.

"לקחת סיכון"
בשל הקלות הרבה שבה ניתן לתקן; שגיאות כתיב במחשב, הילדים יכולים; לקחת סיכון ולהתנסות בגרסאות כתיב שונות.

ארגון המרחב הגרפי
הילדים שקשיי הכתיבה שלהם נובעים מארגון מרחבי-גרפי לקוי יכולים להפיק תועלת רבה מהכתיבה במחשב.

מאגר מידע לעזרת המורה
יתרון חשוב אחר של המחשב אשר ניתן לניצול בתהליך הלמידה טמון במאגרי המידע הבלתי נדלים שלו. אין לצפות מכל מורה, גם אם הוא יליד הארץ ושולט היטיב בשפה העברית, שידע על בורים את כל חוקי הכתיב, הדקדוק, התחביר ועוד. קשה לדרוש מהמורים שיידעו את רשימות כל המילים על פי דרגת שימושיותן, שכיחותן, מורכבותן האורתוגרפית ועוד. המחשב מסוגל להעמיד מידע רקע זה - מסווג לפי גיל וההתפתחות הלשונית של הילדים - בהקשה קלה, לרשות המורה. מקור מידע נוח כזה יעניק למורה ביטחון מקצועי ובמקום שינון ומאמצי זכירה יוכל הוא להפנות את משאביו להיבטים החינוכיים של מקצועו.

אטרקטיביות המחשב
ההורים של ילד המכור למשחקי מחשב - בראותם יושב במשך שעות, מהפנט את הצג ומתהפנט על- ידו - מעלים געגועים אל הימים בהם דאגתם הייתה נתונה לצפיית-יתר של ילדם בטלוויזיה. למשחקי המחשב, במינון סביר, תרומה חשובה בפיתוח כישורי זריזות, ריכוז, התמדה, תיאום עין-יד ועוד כהנה וכהנה תכונות חיוביות. לכוח המשיכה של המחשב יכול להיות גם תפקיד חשוב בשיפור דרכי הלמידה. הלמידה הממוחשבת מעלה את ההניעה, מגישה חומר מעניין המפתה לאתגר ולהתמודדות והיא אינה ממכרת. המחשב, כאמור, נותן משוב של הערכה אך אינו שופט ובעיקר אינו מאבד את סבלנותו נוכח ניסיונותיו המרובים של הילד בדרך אל ההצלחה.


"סכנות" המחשב
הסכנות שאורבות בשימוש במחשב אינן טמונות בו כי אם בגישתנו אליו. כמו נוכח כל "להיט" חדש ומרגש קיים חשש של ציפיות יתר ושל תקוות שווא. המחשב נתפס, כבר היום, כדרך מילוט עבור המתקשים במיומנויות אקדמיות. המוצא הקל מפתה להתנערות מהתמודדות פעילה ולהעברת האחריות אל המכונה. כבר היום, אנו עדים לפריחת אשליות בדבר כוחו של המחשב לפתור את בעיות הילדים הדיסגרפים. ההדפסה מפיקה כתב קריא, ברור, מאורגן היטיב ונדמה לנו שכל מה שעלינו לעשות הוא להכשיר את הילד הדיסגרפי במיומנות זו.

הסיבות שגרמו לכישלון הילד בכתיבה ידנית אינן נעלמות ברגע שהוא מתיישב מול המחשב. מבנה מקלדת המחשב והפעלתה מורכבים לאין ערוך מהשימוש בעיפרון. כל גורמי הרקע הסיבתיים שמשבשים את רכישת הכתיבה הידנית עלולים להכשיל את מאמציו של הילד בדרכו אל ההדפסה היעילה.

ילדים שסובלים משיבושים בוויסות המתח השרירי - היפרטונים או היפוטונים - יתקשו בעצם פעולת ההקלדה. מגע ההקלדה דורש בקרה ושליטה תנועתית שהם אינם מסוגלים לממש. הניסיון להכשיר ילדים היפרטונים מעלה כי הם מרבים ללחוץ על האות בשל ספסטיות ידם ויוצרים כתיבה בהדפסה

עעעעעייייללללללגגתתתתתתתת.

ההיפוטונים - כמו בהמראה ובנחיתה של הכתיבה הידנית - מחמיצים את תזמון תנועת ביצוע ההקשה. ילדים שמנסים לבצע כתיבה מבעד ל"כפפות העבות" של האגנוזיה הדיגיטלית אינם כשירים להפעלת התנועתיות העדינה של ההדפסה הכתיבה הידנית, משובשת ככל שתהיה, קלה יותר עבורם. הדיספרקסיה עלולה לשבש את תכנון התנועות של ההדפסה לא פחות מזה של הכתיבה הידנית.

ההפרעות על רקע של תנועתיות עדינה פוגמות אף הן, ללא הבחנה, בשתי המערכות התנועתיות. הפרעות בכישורים הקינסתטיים - קליטה, זיכרון, משוב - פוגמים בהקלדה יותר מאשר בעיצוב הידני. בכתיבה ידנית; לכל תנועה של אות צורה ברורה והיא מגישה גירוי ייחודי ומובחן לקליטה ולמאגרי הזיכרון.ביצוע האותיות בהקשה סכמתית, אחידה, כאשר שונות האותיות תלויה בשינוי מזערי במיקומן במרחב מעביר מידע קינסתטי דל. ההדפסה בשתי ידיים מעלה דרישה של תיאום תנועות, מכשלה שפוגמת בעבודת הילדים שטרם גיבשו שליטה צדית ידנית מובהקת שמסדירה את התנועתיות.

מניתי עד כאן את הממדים התנועתיים של שתי צורות פעילויות הכתיבה, כלומר התייחסתי להדפסה בשיטה עיוורת מול עיצוב הכתיבה הידנית. אם הילד אינו עובר הכשרה להדפסה בשיטה עיוורת, לעבודתו נכנסים גם מכלול הגורמים החזותיים, תכלול חושי, תיאום חזותי-תנועתי וכד'. מקלדת המחשב מגישה חומר חזותי מורכב, גירויים מסיחים ומבלבלים רבים. סבך הנתונים המביכים האלה עלול לחבל בתפקודם של הילדים הלוקים בכישוריהם החזותיים והמתאמים ומערים קשיים רבים על תפקודם של הילדים שסובלים מכושר ריכוז דל.

לנוכח קשיי ההדפסה של ילדים לקויי למידה, עורכי הניסויים מגלים נטייה לוותר על הדפסה בשיטה עיוורת. אם הילד יוכשר בהקלדה הבנויה על תפקוד חזותי כבד, רוב יתרונות המחשב ירדו לטמיון .


מגבלות המחשב
מגבלות אחדות של המחשב נובעות מגילו הצעיר וסביר להניח, לאור התבגרותו המהירה, כי בקרוב ימצא להן פתרון. המגרעת הבולטת ביותר של המכונה - מההיבט של הכתיבה והכתיב - היא כי אינה מפעילה את הערוץ השמיעתי, החיוני ביותר למיומנויות ההבעה הכתובה. רק לאחר שיוכשר במתן ליווי וגיבוי קולי למילים שנכתבות יוכל המחשב לשרת ביעילות את הוראת מיומנויות הכתיבה והכתיב. נחיתות אחרת, שבינתיים אין רואים את פתרונה, היא בכושר התיקון המוגבל של תכנות ההגהה. תכנות ההגהה מאתרות רק את המילים שאינן קיימות. על מילה שמופיעה במילון - גם אם היא שגויה מבחינת הכתיב - הן אינן מתריעות. סימון השגיאה - בשיטה הקיימת היום - באמצעות הבלטה, שלילית אף היא היות שהדגשה זו של החומר החזותי השגוי עלולה לגרום לאחסון מוחי של הטעות ולא למחיקתה. התרעה צלילית, בתום כתיבת המילה השגויה, עדיפה על האזהרה החזותית הזו.

המחשב יכול להיות כלי עזר מעולה שיתרגל את הלומד ויעמיד לרשות המורה מאגרים של מידע לשוני, אך תיווך האוריינות הוא מעשה חינוכי ששום מכונה - סבלנית וידענית ביותר - לא תוכל למלא.


1Gordon, J.Vaughn, S. Schumn, J. S. (1993). Spelling Intervention. Learning Disabilities Research and Practice,8(3)175-181.<br>Vaughn,S.Schumm,J.J.Gordon, J.(1992).Early spelling acquisition: Does writing really beat the computer? Learning Disability Quarterly, 15, 223-228
2Van Daal V. H. P., Van Der Leij A.(1992).Computer based Reading and Spelling practice for children with Learning Disabilities. Journal of Learning Disabilities, 25 (3)186-195
3Outhred,L.(1989)Word processing:Its impact on childrens writing. Journal of Learning Disabilities,22,262-267
4מרגלית, מ. רוט-ברקאי, י. פנחס-גרינברג, ח. 1989 פיתוח מיומנויות הדפסה ושיפור מיומנויותכתיב וכתיבה אצל ילדים בחינוך מיוחד באמצעות תכנית מחשב ללימוד הדפסה. דו"ח מחקר, פרוייק





ד"ר אילנה מודלינגר
יסודות ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב
בית הספר לחינוך
© הבאביתפרקקודם