יסודות ההבעה הכתובה -כתיבה וכתיב
עמוד הבית
אודות האתר
המחברת
מפת האתר
כתבו לי










מבוא
כישורי הלמידה
הכתיבה
הכתיב
הוראת הכתיבה
אבחון
טיפול
מהלך הטיפול
סיכום
המחקר
מונחון
מילון אנגלי
ביבליוגרפיה עברית
ביבליוגרפיה אנגלית







הטיפול בליקויי למידה ב

טיפול או עקיפה
האם למקד את מאמצי הטיפול בשיקום הכשרים הלקויים או לנסות לשפר את התפקוד - כתיבה - בעקיפת נקודות התורפה של הילד? ההחלטה בנידון צריכה לקחת בחשבון את כל נתוני הילד משום כך לא ניתן לענות על שאלה זו תשובה כוללנית. הגישות הפסיכולינגוויסטיות ממליצות לטפל בקשיי הילד דרך - ותוך ניצול - כישוריו החזקים. עמדה זו פשטנית למדי. הסוגיה מורכבת יותר ובדיקתה צריכה לתפוס מקום נכבד בשיקולי בניית התכנית הטיפולית. לאחר שהילד המתקשה בכתיבה אובחן, הפרופיל התפקודי שלו נפרש בין רמות קליטה ועיבוד מידע מהטובות ועד לגרועות, או מהגרועות לגרועות יותר. קיימים מספר שיקולים בעלי חלות כללית >שניתן להעלות כקווים מנחים להכרעה:

גיל הילד
עם העלייה בגיל הולכת ופוחתת כדאיות הטיפול הישיר בכושר הפגום. פרט לעובדה, החשובה כשלעצמה, שהעלייה בגיל מקשה על כל שינוי בהתנהגות התנועתית ועל נטישת דפוסי תפקוד ישנים, קיימים גם שיקולים חינוכיים המגמדים את כדאיות ההתערבות הטיפולית המאוחרת. סדר יומו של הילד הבוגר כולל תחומי עניין ועיסוק רבים - חברה, ספורט, חוגי העשרה, תחביבים, פעילות בתנועת נוער, ועוד. לכל התפקודים האלה חשיבות רבה ותרומתם להתפתחות האישיות הבריאה אינה פחותה מזו של הלמידה. שיקום המיומנות האקדמית הלקויה במחיר הפרת המאזן ההרמוני של חיי הילד, על חשבון פעילות לא פחות חשובה אחרת עלול לגרום לנזקים עקיפים המבטלים את ערך ההישג הלימודי. בשיקולי ההתערבות הטיפולית המאוחרת יש להקפיד שהיא תשולב במקום ריאלי - לא על חשבון עיסוק חשוב אחר - בסדר יומו של הילד.


הכושר הפגום
מידת חשיבות הכושר הפגום במיומנות שיש לשקם תקבע את הדחיפות בתיקונו. לתפיסה החזותית תפקיד מזערי במעשה הכתיבה. אם הילד מגלה קשיים במסלול החזותי, אפשר לוותר על הטיפול בערוץ זה ולהגיע לכתיבה תקינה בלעדיו. אם הילד נכשל בכישוריו האודיטורים, שהשפעתם על מיומנויות הכתיבה מכריעה יותר, רצוי ומומלץ לנסות לשקמם. אך אם הניסיון הזה עולה בתוהו, או מחירו, בהשקעת מאמצים גבוה מדי, הדרך אל הכתיבה תוכל לעקוף גם את הערוץ השמיעתי. כאשר כתיבת הילד נפגמת בשל קשיים תנועתיים, אין כל דרך לעקיפה ויש להתמודד עם הבעיות ולהתגבר עליהם. הבריחה אל הכתיבה במחשב היא המוצא האחרון לאחר שכל ניסיונות השיקום עלו על שרטון.

איחור מועד ההתערבות
מומחי הקריאה מתריעים על סכנת ההחמצה של מועד ההתערבות הטיפולית. אם ילד לא קלט כיצד בנויה השיטה האלפביתית עד הגיעו אליה, הוא עלול לפתוח פער תפקודי שלא יצליח יותר לגשר עליו. ברמה התנועתית של הכתיבה, כל עוד המערכים התנועתיים - הלקויים -לא עברו אוטומטיזציה ניתן עדיין לשנות ולתקן אותם בהשקעה סבירה של זמן ואנרגיה. לאחר שניהול התנועתיות העילגת "ירד" לרמות התת- קורטיקליות של המוח, היינו חלה הטמעה של הכתיבה הלקויה, מחיקת הדפוסים הפגומים והקנית מערכי תנועה תקינים דורשות מאמצי טיפול מוגברים וממושכים. ניתן ללמד, בקלות יחסית, שחייה, אך קשה מאוד ללמד ילד שיודע לשחות - לא לדעת לשחות.

עזרה בלתי צפויה בתחום תקרת הגיל של ההתערבות הטיפולית היעילה באה מהתכונות המאפיינות את האוטומטיזציה. ככל שדפוסי תנועה עקיבים ופשוטים יותר, כך עולה מהירות הפנמתם וטיב עיבודם בזיכרון הקינסתטי. אם המערכים התנועתיים אינם מאוגדים לפי כללים אחידים - כיוון, מהירות, גודל, יחס, כוח וכד' כפי שהדבר קורה אצל המתקשים בכתיבה, הצפנתם ושמירתם קשה ומאוחרת יותר. הילדים שכתיבתם פשוטה ותקינה יגיעו לאוטומטיזציה בסביבות כיתה ד', הילדים הדיסגרפים - בשל היעדר השיטתיות בפעילות - יאחרו גם באוטומטיזציה של ההתנהגות התנועתית. "איחור" התפתחותי באוטומטיזציה של דגמי התנועה מוסיף מספר שנים לתקרת ההתערבות הטיפולית היעילה.

קל לאתר את ביטויי היעדר האוטומטיזציה בכתיבה. כאשר כל אות נכתבת תמיד באותה צורה - הילד מפיק כתיבה אוטומטית. אם אותה אות משנה את צורתה ומקבלת ייצוגים גרפיים שונים, ללא שיטה, הילד טרם השיג אוטומטיות בתנועת הכתיבה.

שיטות טיפול
בעשור האחרון קמו שיטות טיפול רבות בדיסלקסיה. המאבק על הוכחת יעילות ההתערבויות הטיפוליות האלה- תוך תחרות ויריבות ביניהן-עדיין בעיצומו. המערכים הטיפוליים האלה ממוקדים, כאמור, בהפרעות בקריאה. בשיטות אחדות נוהגים להקדיש תת-סעיף, שולי ומבוטל, גם לנושא הכתיבה. פרקי ספח אלה יוצאים מתפיסת הכתיבה כהמשך טבעי של הקריאה והם תעתיק רעיוני חסר תועלת של עקרונות שיפור הקריאה.

המתכונים
בשוק ההוראה המסייעת מופיעים ,מדי פעם בפעם, חוברות מתכונים לטיפול בקשיי למידה. לפני, על שולחן העבודה, מונחות כרגע שלוש חוברות כאלה שמבטיחות מרפא לשגיאות הכתיב של התלמידים. היות שכוונת המחברים הייתה טהורה והם טרחו, מתוך אמונה ובכובד ראש, בבניית רשימת הצעותיהם, אבליג על הכעס המקצועי ולא אכנע לדחף לבטל, טעון אחר טעון, את מכלול מתכוני הפלא האלה. המורה העמוס, המוטרד מקשיי הילד, שאינו מוצא כתובת או זמן ללמוד לעומק את הסוגיה, נוהר אל רשימות המתכונים שמבטיחות לגאול אותו מלבטיו ואת התלמיד מקשייו.

תחושת הדחיפות והלחץ שהמורים נתונים בה מורגשת בחריפות בשדה ההוראה. בכל מסגרות ההכשרה שקיימתי על נושא קשיי כתיבה, היו תמיד מורים שלאחר חמש הדקות הראשונות של הצגת הנושא הצביעו ואמרו: "כל זה טוב ויפה, אבל בכיתה שלי יש ילדים שכותבים עם המון שגיאות. מה לעשות אתם?"

השיעורים הראשונים של הסמינר שאני מעבירה באוניברסיטה בנושא הכתיבה מופרעים - מדי שנה בשנה - במטר שאלות פרוע, בסגנון "הכה את המומחה" של תלמידי, מורים ותיקים רעבים למידע."האם יש להרשות לילד לכתוב באחיזת עיפרון מעוותת? אם ילד איטר כותב ביד ימין האם צריך לשנות או להתעלם?" ועוד כהנה וכהנה שאלות "פגע וברח". כמו בעדות בבית-המשפט, הם רוצים תשובת כן או לא ורושמים בלהיטות את הנאמר. כאשר מספר השאלות עולה על קיבולת השינון והזכירה המכנית של תלמידי, מתחילה חזרה מייגעת על אותם "כנים" ולאוים". בשלב זה מתברר לתלמידי הנבונים ש"קיצורי הדרך", במקום להובילם לשליטה בוטחת במידע גורמים רק למבוכה ולבלבול. השאלה היחידה שיש בכוחה לבנות את ההבנה המיוחלת היא שאלת ה"למה?".

המתכונים ותחושת העשייה - לא חשוב מה - מרגיעים מעט את מצפונו המקצועי של המורה אך אין בהם פתרון לקשייו של הילד. רק הבנה מעמיקה בדרכי הטיפול והיכרות טובה עם הילד, כישוריו ומגבלותיו, יכולים לתת מענה אמיתי לפתרון קשיי הלמידה שלו.


1Hornsby,B.,M, F.(1990).Some effects of a Dyslexia Centred Teaching Programme.In D. P Pumfrey.D. C Elliott. (Eds.), Childrens difficulties in Reading, Spelling and Writing.London New York Philadelphia: The Falmer Press
2Bradley, L.(1990).Rhyming Connection in Learning to Read and Spell. In P.D.Pumfrey & C.D.Elliott (Eds.), Childrens difficulties in Reading, Spelling and Writing. London New York Philadelphia: The Falmer Press



ד"ר אילנה מודלינגר
יסודות ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב
בית הספר לחינוך
© הבאביתפרקקודם