יסודות ההבעה הכתובה -כתיבה וכתיב
עמוד הבית
אודות האתר
המחברת
מפת האתר
כתבו לי




לפיתת העיפרון

מבוא
כישורי הלמידה
הכתיבה
הכתיב
הוראת הכתיבה
אבחון
טיפול
מהלך הטיפול
סיכום
המחקר
מונחון
מילון אנגלי
ביבליוגרפיה עברית
ביבליוגרפיה אנגלית











המהלך הראשון בבנייה של מיומנויות תפקוד ובארגונן הוא יצירת פעולה מתואמת. מיומנות הכתיבה דורשת מנחי גוף ואחיזת עיפרון תקינים ויעילים. ילד שאינו משיג בעוד מועד את המנחים ואת דגמי התנועה הבסיסיים, יתקשה ברכישה ובביצוע של הכתיבה. צורת אחיזת העיפרון תקבע את מידת היעילות התנועתית שתועמד לרשות הפעילות הגרפית.

אחיזת עיפרון לקויה גורמת לקשיים בעיצוב האותיות ועלולה לפגום במכלול מיומנויות הכתיבה1. ב"אחיזת המוות" כפי שמכונה איגרוף העיפרון, מכווצות האצבעות בעצמה רבה כל כך ששטף התנועה, הן של רישום האותיות והן של ההתקדמות האופקית של הזרוע, נבלם.

אחיזת החצובה הדינמית מומלצת על-ידי המומחים כיעילה ביותר לביצוע הכתיבה. למרות שרוב הילדים מאמצים אחיזה פונקציונלית זו, יש גרסאות רבות אחרות - בעיקר בקרב המתקשים בכתיבה - ללפיתת כלי הכתיבה. עיוותים באחיזת העיפרון צפים לעתים קרובות באוכלוסיית המתקשים בכתיבה, אולם מידת האחריות של המנח המשובש על ליקויי הכתיבה טרם נמדדה2.

בין הגילים ארבע לשש מפתחים רוב הילדים את אחיזת החצובה הדינמית3 עם חלוף השנים האחיזה מתעדנת ומשתכללת.

זיביאני ממקמת את שלבי ההתפתחות של המנח בין הגילים שבע עד ארבע-עשרה. להערכת טיב המנח היא קובעת ארבעה מדדים. השניים הראשונים הם בעלי אופי התפתחותי, האחרים מקורם בהרגל שהילד מאמץ.4

מידת הגמישות של האצבעות
מידת הקידום ויכולת הסיבוב של אמת היד
מספר האצבעות שאוחזות בעיפרון
הצבת אגודל מול אצבע


עיוותי אחיזה

שנק קיבצה רשימה של סוגי אחיזת עיפרון על-פי עבודותיהם של חוקרים רבים5. היא מתארת אחיזות אגרוף שונות, לפיתת מכחול, אחיזת ארבע אצבעות וסוגים שונים של החזקות חצובה: סטטית, לטרלית ודינמית. שנק מסווגת את האחיזות לפי מידת יעילותן ומציעה שיטה לכימות ולמתן ציון להחזקת כלי הכתיבה.

על הקשר בין לפיתת העיפרון לבין טיב הכתיבה יש מחלוקת בקרב החוקרים. מקצתם  טוענים6 שלאחיזת העיפרון אין השלכה על רמת קריאות הכתב. חוקרים אחרים שבדקו את הקשר בין דפוסי אחיזת כלי הכתיבה לבין איכות ביצוע הכתיבה בכיתות הראשונות של בית-הספר העלו כי בתנועות אחיזה מעוותות נפגמת יעילות הכתיבה.

אך כאמור, רוב החוקרים מתייחסים לרכיבים הצורניים -לממד המכונה גרפי- של הכתב ולא כוללים בבדיקתם את הרכיבים התנועתיים - מהירות, הספק ומאמץ - הנדרשים לפעילות הכתיבה, משום כך מסקנותיהם חלות על התוצר המוגמר ולא על קשיי הילד בכתיבה.

התופעה של writer's cramps התכווצות שרירים בשעת כתיבה מעידה על כך שקיימים דפוסי כתיבה לקויים המעמיסים לחץ רב על קבוצות שרירים מסוימות. כלומר אין ספק כי קיימות תנועות כתיבה יעילות ויעילות פחות.

סיכום סקירה נרחבת של חקר אחיזת העיפרון אומר שהבדיקות שנעשו בנידון בחנו רק משך זמן כתיבה קצר שבמהלכו היד לא הספיקה להתעייף עד כדי פגימה בתוצר. הנושא דורש עדיין חקירה מדוקדקת ויסודית יותר7.

תנועת הכתיבה ה"טבעית"
כדי להבין את המגבלות התנועתיות של הכותב הימני בכתב הטבעי - העברי- נצפה בתיאור "דמותו במראה", הכותב האיטר בשעת ביצוע הכתב הרציונלי הלועזי. "הוא אינו מבצע את התנועות המשולבות של מתיחה וכפיפה של האצבעות ושל התקדמות הזרוע. הוא מניח את ידו על הקו התחתי של השורה ומתקדם משמאל לימין בדחיפה. אגב כך, עוברת ידו הלוך ושוב על הכתוב ומוחקת אותו. בתנועת טאטוא זו הוא מלכלך את הדף ומכיוון שאין הוא רואה את הכתוב הוא מרבה בשגיאות כתיב. לפעמים ידו מתכופפת מעל לשורה ומבצעת כתיבה בתנועת הסרטן"8. הילדים האלה מסתירים - בתנועת הטאטוא - את הכתוב. כדי לשחרר את השדה הגרפי ולראות את הנכתב, הם מעוותים את מנח הגוף ואת אחיזת העיפרון שלהם. אחדים מכופפים את ידם מעל, אחרים מתחת לשורה דבר שגורם להתכווצות הזרוע ברמת הכתפיים"9

נחזור לכותבים שלנו. יד ימין אכן מסתירה את האותיות והמילים שהיא מבצעת בכתיבה ה"טבעית". לתפקוד החזותי - פיקוח, הדרכה, זיכרון צורת האות או הכתיב - אין זירה בתנועת כתיבה זו. את התפקודים החזותיים אפשר להפעיל רק לאחר מעשה, בדיעבד, במחיר האטה משמעותית במהירות הביצוע וקיטוע השטף הרעיוני שעומד מאחורי פעולת הכתיבה.


תחבולות לאחיזת העיפרון
בכתיבה ה"טבעית" הפעילות הבו-זמנית והיעילה של שתי הרשויות הכותבות - העין והיד - אינה מתאפשרת לכן ילדים רבים פונים לדרכים עקיפות לשחרור השדה החזותי-גרפי. הפתרון היעיל ביותר להשגת תיאום עין-יד במעשה הכתיבה הוא בהטיה של המחברת בזווית חדה. בדרך זו הילד כותב "מלמעלה למטה" ומכיוון שפעולת הכתיבה מתרחשת מעל ליד הכותבת, הוא מסוגל להפעיל פיקוח חזותי עליה. ניסיונות ייעול אלה עולים על שרטון כאשר מורה מסורה ומסודרת עוברת ליד השולחן של הילד ומיישרת תלתל פרוע, את צווארון החולצה ואת המחברת.

מאמצי הילדים לראות את תנועת כתיבתם מביאה גם לפתרונות פחות יעילים. שתי תחבולות שכיחות לצפייה בנכתב הן הכתיבה "הצפונית" בה קצה העיפרון מוטה קדימה והילד מציץ על תהליך הכתיבה מתחת לאצבעותיו והכתיבה "הדרומית" בה הילד מנסה לפקח על הפעילות מעל לאצבעות הכותבות.

תנוחות כתיבה אלה פוגמות בטיב הביצוע ובאיכות המוצר. באחיזות ה"קוטב" תנועת עיצוב האותיות לא יכולה להיעשות במפרקי שלוש האצבעות הכותבות וציר הרישום עולה למפרקים העליונים של היד והזרוע. ככל שציר עיצוב התנועה רחוק יותר ממפגש העיפרון עם הנייר, כך יורדת מידת הדיוק של הפעילות הגרפית. בנוסף לכך, אחיזות מעוותות אלה מאמצות, מעייפות ועלולות לגרום להתכווצות הדרגתית של היד הכותבת. שיטה שונה לפינוי שדה ראייה היא בהרכנת הראש על השולחן והצצה על הנכתב מתחת ליד הכותבת. מנח מוטה זה צורך השקעת כוחות, פעילות מתמדת של איזון ושיווי משקל ומסרבל מאוד את פעולת רישום האותיות.

דעה שונה בדבר עיוותים בהחזקת העיפרון מובעת על-ידי לוי, חוקרת ההתמחות ההמיספירית. היא בדקה דרכים להבחין בקרב האיטרים בין אלה המאחסנים את התפקודים הלשוניים בהמיספירה השמאלית, כמו הימניים, לבין אלה שהמחצית הימנית היא ההמיספירה הלשונית שלהם. היא סבורה כי אחיזת העיפרון בה חלק הגדול של כף היד נמצא מעל לשורה וחודו של העיפרון פונה למטה - אחיזה צפונית - מעידה על כך שהכותב "שולף" את השפה מההמיספירה המוחית שנמצאת בצדה של היד הכותבת, ולא בצד השני כמו אצל כלל הכותבים. בעוד אחיזת כפיפה זו נדירה מאוד -1% בקרב הכותבים הימניים כתיבה רציונלית - היא נצפתה, לפי עבודותיה של לוי, אצל קרוב ל-60% של הכותבים ביד שמאל.

פתרון נדיר יותר להשיג שליטה חזותית על הכתוב היא שיטת הכתיבה ב"שלט-רחוק". בתחבולה אקרובטית זו הילד מחזיק את העיפרון רחוק מחודו, מצליח להשיג משטח חזותי נוח אך פוגם בשליטה התנועתית על כתיבתו.

השלכה מדאיגה אחרת של הסתרת הכתוב היא פרישת התפקוד החזותי ממעשה הכתיבה. מחוסר אפשרות של הפעלה, עלולות העיניים להפוך ל"עצלות" במהלך הפעילות הגרפית.



1Callewaert, H. (1962). Physiologie de lecriture cursive. Le Scalpel
2Schneck, C. M. (1991). Comparison of pencil-grip patterns in first graders with good and poor writing skills.The American Journal of Occupational Therapy, 54 8, 701-706
3Schneck, C. M., & Henderson, A. (1990). Descriptive analysis of the developmental progression of grip for pencil and crayon control in nondysfunctional children. The American Journal of Occupational Therapy,44, 893-900
4Ziviani,J.(1983). Qualitative Changes in Dynamic Tripod Grip Between 7 and 14 years of Age.Developmental Medecine and Child Neurology, 25, 778-782
5Gessell 1940, Rosenblum et Horton 1971, Horrison 1978, Schneck 1989
6Ziviani, J., & Elkins, J. (1986). The Effect of Pencil Grip on Handwriting Speed and Legibility .Educational Review, 38, 247-257
7Tseng, M. H., & Cermak, A. S. (1993). The Influence of Ergonomic Factors and Perceptual- Motor Abilities on Handwriting Performance. The American Journal of Occupational Therapy, 47 10,919-926
8Tajan, A., & Volard, R. (1971). Pourquoi des Dyslexiques? Paris: Payot
9 Auzias,M.(1970). Les troubles de lecriture chez lenfant. Paris: Delachaux et Niestle
10Levine, M. D., Oberklaid, F., & Meltzer, L. (1981). Developmental output failure:A study of low productivity in school aged children. Pediatrics, 67, 18-25




ד"ר אילנה מודלינגר
יסודות ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב
בית הספר לחינוך
© הבאביתפרקקודם