יסודות ההבעה הכתובה -כתיבה וכתיב
עמוד הבית
אודות האתר
המחברת
מפת האתר
כתבו לי




הפרעות בלפיתת העיפרון





מבוא
כישורי הלמידה
הכתיבה
הכתיב
הוראת הכתיבה
אבחון
טיפול
מהלך הטיפול
סיכום
המחקר
מונחון
מילון אנגלי
ביבליוגרפיה עברית
ביבליוגרפיה אנגלית







תנועתיות עדינה
איחור בהבשלה תנועתית והפרעות בתנועתיות עדינה עלולים לחבל אף הם באחיזה תקינה של העיפרון. כאשר לילד אין כוח לבצע את התנועות בשלוש האצבעות הכותבות, נוטה הוא לחזק את הלפיתה בצירוף אצבעות נוספות, היינו באגרוף העיפרון. אם הילד מתרגל לאחיזה מאגרפת כזו, הוא יתקשה מאוד לשנותה. איגרוף העיפרון אינו מאפשר את הפקת תנועות הכתיבה ממפרקי האצבעות ומעלה את ציר התנועה למפרק כף היד, למרפק ובמקרים קיצוניים עד לכתף. תצפית בנוף הכיתה בשעת כתיבה מעלה תמיד תלמידים אחדים ש"טוחנים" כתיבה מציר הכתף ומפיקים כתב מסורבל, בלתי קריא ומעייף.

בקרב תלמידים בעלי הישגים לימודיים ירודים נמצא כי 72% מאלה שזוהו כסובלים מקשיי כתיבה הראו גם נטייה לבעיות בתנועתיות עדינה. החוקרים סבורים כי תנועות לקויות באצבעות גורמות לשליטה ירודה בכלי הכתיבה ומובילות לכתב לא קריא ולכתיבה אטית, הססנית ומאומצת* . ילדים עם תנועות אצבעות לא בשלות ואופוזיציה לקויה של אצבע-אגודל מגלים קשיי כתיבה; כתיבה לא מסודרת, רועדת, עם לחץ משתנה על כלי הכתיבה . קשר ישיר בין קשיי כתיבה להפרעות בתנועתיות עדינה נמצא גם במחקריה של צנג.

שיבושים בגיבוש שליטה צדית
לרוב הילדים האיטרים שעברו היימנה יש אחיזת עיפרון משובשת. הדבר מוסבר כמובן בכך שהם התחילו את פעולת הכתיבה ביד המשנית שלא הייתה, בעת רכישת המיומנות, בשלה לכתיבה. ההיימנה, שלילית כשלעצמה, "מצליחה" כאשר הילד משיג עדיפות תפקודית -לפחות במטלות גרפיות - בידו הימנית. אולם במקרים רבים - למרות ההיימנה ושימוש ביד ימין הן בכתיבה והן בפעילויות יומיום שגרתיות - הילד נשאר איטר גם ברמת הידיים. הילדים שעברו היימנה ש"נכשלה" כותבים ומבצעים את רוב המטלות התנועתיות השגרתיות בידם המשנית הנחותה מבחינה תנועתית בשנים רבות מידם בעלת השליטה המקורית - יד שמאל.

ילדים רבים בקרב אוכלוסיית מחקר הרקע - קרבנות ה"היימנה" בני 15 ומעלה - כותבים ביד בעלת רמה תנועתית של גיל שש.

החוקרים מצאו קשר חיובי בין תהליך ייצוב יד שלטת לבין התפתחות אחיזת "החצובה הדינמית" היעילה ביותר לכתיבה. שנק חקרה את הקשר בין  גיבוש שליטה צדית ידנית לבין טיב אחיזת העיפרון. גם היא - כקודמיה - זיהתה קשר בין התפתחות העדפת היד לבין ההבשלה של אחיזת העיפרון. היא מסבירה את ממצאיה בכך שילדים שלא גיבשו יד שלטת לא פיתחו מיומנויות תנועתיות עדינות הדרושות לשליטה טובה בכלי הכתיבה. חוקרים אלה מתריעים כי במקום לנסות לתקן את אחיזת העיפרון ביד שאינה בשלה לכתיבה, מוטב לדאוג לשיקום היכולת התנועתית של היד הכותבת.

אחיזה לקויה של העיפרון אינה, כפי שנוטים לחשוב, גורם סיבתי לקשיי כתיבה אלא אות אזהרה לכך שהילד כותב ביד המשנית שלו, או ביד שטרם גובשה כראוי לתנועתיות העדינה של מעשה הכתיבה.


דיספרקסיה התפתחותית
הדיספרקסיה ההתפתחותית - הקושי בתכנון תנועות - מחבלת ישירות הן באחיזת העיפרון, הן במנח הכללי של הגוף והן בביצוע פעולות הכתיבה.

Finger agnosia תסמונת גרסטמן
אחיזת העיפרון ופעולת הכתיבה משובשות מאוד בקרב ילדים שסובלים מאגנוזיה דיגיטלית. הפרעה זו פוגעת בתחושה, במודעות ובזיהוי האצבעות ובשליטה בהן. ההפרעה תוארה לראשונה על-ידי גרסטמן. האגנוזיה של האצבעות מלווה בדרך כלל בהפרעות במודעות צדית כלומר בבלבול בין ימין לשמאל, באגרפיה כלומר בהפרעות חמורות בכתיבה - החלפת אותיות, השמטות וטעויות במיקום האותיות במילה -ובדיסקלקוליה, משמע בכישלון ברכישת חשבון. ארבעת הסימפטומים האלה רוכזו בתמונה קלינית אחת המכונה סינדרום גרסטמן.

קיומו העצמאי של הסינדרום שנוי במחלוקת לדברי החוקרים החולקים על ההגדרה, ארבעת הסימפטומים לא תמיד מופיעים ביחד ונמצאו ליקויים רבים נוספים שעלולים להתלוות אליהם. אכוריאגוארה והקאן שחקרו את; הנושא מציינים כי בתמונות קליניות מסוימות הצירוף אגנוזיה של האצבעות ודיספרקסיה קונסטרוקטיבית הוא השכיח ביותר. הם מתארים את התופעה כך: אדם שסובל מאגנוזיה דיגיטלית מגלה קשיים להבחין, להראות, לכנות בשם ולבחור בין האצבעות הן שלו והן של הבודק. הוא מתקשה להזיז את האצבעות, שוגה ומתבלבל ביניהן. גם בעיניים פקוחות הוא אינו מזהה את האצבע שהבודק נגע בה. הלוקה בהפרעה זו בדרך כלל אינו מודע לה.

בנטון, הצ'און וסיימור העמיקו בחקר הנושא ויצרו מבחן לבדיקתו. ממצאיהם מעלים מתאם קל בין אגנוזיה של אצבעות לבין מודעות צדית. קשר זה מיוחס על-ידם לגורם משותף שלישי, דימוי הגוף. חקר הדיסלקציה לא פסח על חיפוש מתאם סטטיסטי בין גנוזיה של האצבעות לבין מיומנויות הקריאה. כמו בנושא השליטה הצדית הידנית כך גם ביחס למודעות האצבעות, החוקרים לא טרחו להסביר מדוע יש לצפות למתאם בין איבר לבין פעילות שלא קיים כל קשר תפקודי ביניהם. רוב המחקרים לא הצליחו להוכיח מתאם סטטיסטי בין שני הנתונים. המחקרים בהם היה מתאם משמעותי בין אגנוזיה של אצבעות לבין קשיי קריאה מצאו זאת, כנראה בעקיפין, בקרב הילדים הדיסגרפיים שנכללו בקבוצת הדיסלקטים.

קינסבורן וורינגטון רואים בתסמונת גרסטמן ההתפתחותית את אחד הגורמים הסיבתיים האפשריים להפרעות בקריאה, בכתיבה ובחשבון. בנסון וגשוינד סבורים שסינדרום גרסטמן ההתפתחותי הוא ליקוי למידה מיוחד שגורם להפרעות בכתיבה, בכתיב ובחשבון, אך לא בקריאה. לוין ועמיתיו זיהו את האגנוזיה הדיגיטלית - על בסיס מטלות של חיקוי תנועות אצבעות והבחנה בין אצבעות - כאחד הגורמים הסיבתיים החשובים לקשיי ילדים ומתבגרים בכתיבה. מחצית מהתלמידים שהתקשו בכתיבה או בהבעה כתובה באוכלוסיית המחקר שלהם סבלו מאגנוזיה דיגיטלית ומהפרעות בתנועתיות העדינה.


הפרעות במידע סומטו-סנסורי
המידע הסומטו-סנסורי, מישושי וקינסתטי - הוא מקור מרכזי להבנת הסביבה, להתפתחות ולתהליך הלמידה של האדם. ילדים הסובלים משיבושים במשוב מישושי וקינסתטי מתקשים בלפיתת כלי הכתיבה, בהפעלתו ובעיצוב הגרפי של הדף* . אחיזה לקויה של כלי הכתיבה מיוחסת גם לשיבושים בעיבוד המידע הסומטו-סנסורי. קרמק טוענת כי ילדים  מסוימים מתקשים בכתיבה בשל הפרעות בעיבוד נתוני הקליטה הסומטו-סנסורית שמשתקפת במבחני התפיסה הקינסתטית וזיהוי אצבעות. כפיצוי על מגבלותיהם, עלולים ילדים אלה להישען יתר על המידה על המסלול החזותי. כדי לבצע הדרכה חזותית של תנועות היד בשעת הכתיבה, הם מקרבים את ראשם אל הנייר וממוטטים בדרך זו את מנח הכתיבה שלהם. בניסיון להגביר את המשוב הסומטו-סנסורי עלולים הם לעוות את אחיזת העיפרון בכיווץ מוגזם של מפרקי האצבעות והיד הכותבת. כתיבה בפרק זמן קצר אפשרית במנחים מעוותים אלה, אולם כאשר פעולת הכתיבה ממושכת, הם גורמים להתעייפות מוגברת ולירידה במהירות ובטיב עיצוב האותיות. המשוב הפרופריוספטיבי והקינסתטי נמצא אחראי גם במחקרים אחרים לליקויים באחיזת העיפרון.

Soft signs ורכישת הכתיבה
הסימנים הרכים הם הפרעות קלות בשליטה תנועתית. מקור ההפרעות לא ממוקם והן עלולות להופיע בקרב אוכלוסייה עם נזק מוחי מזערי או אף רגילה שאין בה גילויים של קשיי תפקוד. לפי טיילור, הסימנים הרכים אינם אמות מידה פיזיולוגיות או אנטומיות אלא ממצאים התנהגותיים ובתור שכאלה יש להם את אותו המעמד שיש להפרעות במשכל, בזיכרון או באישיות. במשך שנים רבות ניסה חקר ליקויי; הלמידה לאתר סימן רך בודד או תסמונת של סימנים רכים ייחודית המאפיינים את לקויי הלמידה. הסוגיה עוררה מחלוקת חריפה, אולם למרות העניין הרב בנושא טרם נמצא ביטוי - מבין כ-100 סימנים רכים - שיצביע בוודאות ובהסכמת כל המומחים על ליקויי למידה.

הסימנים הרכים נחקרו בדרך כלל ביחס לתמונות קליניות כלליות ולא בהקשר של תפקוד אקדמי. בעוד הסימנים הרכים נעלמים לעתים עם ההתבגרות, הקשיים בהישגים אקדמיים שנגרמו בגללם עלולים להתמיד*.

מחקר מעקב מקיף של שפר שבדק קיום או היעדר סימנים רכים בקרב גילאי שבע לא מצא קשר משמעותי בין סימנים רכים לבין ממוצעי הישגי הקריאה והכתיב של הילדים. ברנינגר מצאה קשר מובהק בין סימנים רכים לבין כישורי כתיבה (גיל שבע) ורמת כתיבת חיבורים (גיל עשר) של ילדים. מממצאי עבודתה היא הסיקה, כי הסימנים הרכים ברמת האצבעות פוגמים בכישורי הכתיבה ואם אין טיפול בעוד מועד בהפרעה, הם מחבלים מאוחר יותר ברמות הגבוהות של ההבעה הלשונית. הקשר בין סימנים רכים לבין שלבי הרכישה הראשונים של הכתיבה נחקר על-ידי רותברג וברנינגר

אחת ממטרות עבודתן הייתה לבדוק את תפקוד האצבעות בראשית הכתיבה על מנת לבנות מדדים נירולוגיים לאבחון מוקדם של קשיי כתיבה בעבור צוותי עבודה רב-מקצועיים במסגרת הבית-ספרית. הן התמקדו בסימן הרך של "גלישת תנועה" לאצבעות יד הנגדית. מחקרן הקיף 300 ילדים בין הגילים שבע לעשר. סוללת המבחנים כללה: מטלות תנועתיות לבדיקת "גלישת תנועה" ברמת האצבעות, מבחן לבדיקת אבחנה חושית ואינטגרציה חושית-תנועתית של האצבעות, כתיבת האלף בית, מבחן מהירות, דיוק ואוטומטיות של כתיבה, מבחן כתיב וחיבור חופשי. "גלישת התנועה" נמצאה קשורה בעיקר עם מורכבות המטלה התנועתית. ככל שהמילים שהנבדקים התבקשו לכתוב היו ארוכות ומורכבות יותר, כך עלתה פלישת התנועה ליד השנייה. מדידת "גלישת תנועה" לאיברים אחרים - פה ורגליים - לא תוכננה במסגרת המחקר אך היא נמצאה בשכיחות מפתיעה בקרב הנבדקים. הקשר המובהק ביותר נמצא בין "תנועת הרצף של האצבעות" מטלה שדורשת תכנון וביצוע תנועת רצף לבין מיומנויות הכתיבה, כתב וחיבור. בין המדדים ההתפתחותיים, כתיבת אותיות האלפבית - מטלה המשלבת זיקה אל סמלים אורתוגרפיים עם תנועה - נמצאה בעלת כוח הניבוי החזק; ביותר לרמת הכתיבה, הכתיב והחיבור של הנבדקים. המחברות מציעות לכלול את שתי המטלות - "תנועת רצף של אצבעות" וכתיבת האלף-בית - באיתור מוקדם של ילדים הנמצאים בסיכון גבוה של כישלון בכתיבה.


תיקון האחיזה של העיפרון
אחיזה משובשת של העיפרון היא עדות להפרעה סמויה ואין לטפל בה אלא בגורמיה הסיבתיים. פעמים רבות קורה שהילד מתרגל לאחיזה המשובשת ומתקשה לשנותה גם לאחר שגורמיה הסיבתיים סולקו. במקרים אלה מומלץ לתת לו את ה"טבעת" המושחלת על כלי הכתיבה ומווסתת את האחיזה. בתחילה, מתקשים הילדים בלפיתה החדשה אולם עד מהירה הנוחות והיעילות התפקודית מכריעות את ההרגל.

העיניים "העצלות" בפעילות הגרפומוטורית
לקחנו בהשאלה את המונח "עין עצלה" מתחום הרפואה כדי לתאר תופעה הנצפית בשכיחות גבוהה בקרב ילדים עם הבעה כתובה עילגת. ילדים אלה "כאילו" מסתכלים בכתוב אך למעשה אינם רואים אותו. בדיקה יסודית יותר של "קריאה" זו מעלה כי הילדים קוראים "מבפנים" על סמך זיכרון, הקשר הגיוני או ממציאים בהארה; אינטואיטיבית התוכן "שהיה צריך להיות כתוב". כאשר מגישים בפניהם קטע מכתב-ידם מבלי שיידעו איזו מחברת, מאיזה הקשר נלקחו הדברים, אסטרטגיות הפיצוי האלה לא משרתות אותם והם אינם מסוגלים לשחזר את הכתוב. הילדים שלא יודעים להסתיר את ה"עיוורון הגרפי או האורתוגרפי" שלהם בוהים בכתב-ידם כאילו זו שפה זרה שמעולם לא ראו, לא חזו בה. אין כל ספק בכך, העיניים לא השתתפו במעשה הכתיבה. הסברה הראשונה שעולה לנוכח היעדר הפעלה או כישלון בתפקוד חזותי מסוג זה היא שילדים אלה לוקים בתפיסה החזותית שלהם. אולם בדיקה מעמיקה יותר מראה כי ילדים רבים שאינם עושים שימוש בכישורים החזותיים שלהם בשעת הכתיבה, מתפקדים ללא דופי בפעילויות חזותיות אחרות.

נטישת התפקוד החזותי את מעשה הכתיבה, בקרב הילדים שסובלים משליטה צדית מוצלבת שכיחה ביותר. יתכן וגם צורת הכתיבה "הטבעית" שמסתירה את הנכתב אחראית במידה מסוימת לתופעה זו. השערה זו - פרי תצפית וניסיון - זקוקה כמובן להוכחה מדעית מבוקרת.



1Callewaert, H. (1962). Physiologie de lecriture cursive. Le Scalpel
2Schneck, C. M. (1991). Comparison of pencil-grip patterns in first graders with good and poor writing skills.The American Journal of Occupational Therapy, 54 8, 701-706
3Schneck, C. M., & Henderson, A. (1990). Descriptive analysis of the developmental progression of grip for pencil and crayon control in nondysfunctional children. The American Journal of Occupational Therapy,44, 893-900
4Ziviani,J.(1983). Qualitative Changes in Dynamic Tripod Grip Between 7 and 14 years of Age.Developmental Medecine and Child Neurology, 25, 778-782
5Gessell 1940, Rosenblum et Horton 1971, Horrison 1978, Schneck 1989
6Ziviani, J., & Elkins, J. (1986). The Effect of Pencil Grip on Handwriting Speed and Legibility .Educational Review, 38, 247-257
7Tseng, M. H., & Cermak, A. S. (1993). The Influence of Ergonomic Factors and Perceptual- Motor Abilities on Handwriting Performance. The American Journal of Occupational Therapy, 47 10,919-926
8Tajan, A., & Volard, R. (1971). Pourquoi des Dyslexiques? Paris: Payot
9 Auzias,M.(1970). Les troubles de lecriture chez lenfant. Paris: Delachaux et Niestle
10Levine, M. D., Oberklaid, F., & Meltzer, L. (1981). Developmental output failure:A study of low productivity in school aged children. Pediatrics, 67, 18-25






ד"ר אילנה מודלינגר
יסודות ההבעה הכתובה - כתיבה וכתיב
בית הספר לחינוך
© הבאביתפרקקודם